נפלאות השתיקה והדיבור

האם ראוי לייחס לדיבור כוח עצום ורב כל כך המסוגל מחד לחולל נפלאות ומאידך עלול לסכל, לעכב ואף למנוע את הברכה שבמעשי ידינו.חכמת הקבלה מספקת תובנות בנושא. קרא בהרחבה.

"לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו" (רמב"ם) ברובד הפשט ניתן ללמוד מהכתוב כי בכוחה של הלשון לבנות או להחריב מערכות יחסים שונות –החל מיחסים בתיבור ניתן לבנות או להרוס מערכות חיים שונות – שלום בית, קשרי חברה, יחסים שבין אדם לחברו וכ'. אולם חכמי קבלה טוענים כי הדברים עמוקים הרבה יותר. לדבריהם, לדיבור יש כוח על טבעי וביכולתו לשנות ולהשפיע על המציאות הגשמית. מדען יפני בשם ד"ר אמוטו מסרו (Masaru Emoto) ביצע מאות ניסויים במים, ניסויים שאפשר לקרוא להם בשם " מים מקשיבים ". מטרתו של המדען הייתה להוכיח שמחשבות, מלים, רעיונות ואפילו המוסיקה שלנו, של בני-האדם, נקלטים בתוך מולקולות המים ומשפיעים – שימו לב – על המבנה המולקולארי שלהם. ד"ר מסרו התחיל להשמיע בסמיכות לקערת מים מילים, סוגי מוסיקה שונים, תפילות וכדומה. בסיום גדם טיפה מהמים תחת מיקרוסקופ. לתדהמתו הוא גילה, שמים "ששמעו" מלים טובות המביעות אהבה,שבח ועידוד נראים אחרת לגמרי ממים שאמרו לידם מילים לא טובות כמו חירופים,קללות וגידופים. כיוון שגופנו מורכב מ – 70% מים והעולם שמסביבנו גם הוא מכוסה במים, המדען היפני הגיע לתובנות עמוקות לגבי יחסי הגומלין שבין מצב המים לבין בריאותנו הנפשית והקשר שלנו עם היקום כולו. 

השלב העליון בסולם מעלות הבריאה הוא המדבר. המדבר הוא האדם, הנבדל מן החיות ביכולת הדיבור, כפי שתרגם אונקלוס את הפסוק "ויהי האדם לנפש חיה" - "לרוח ממלא". כוח הדיבור הוא המאפשר לאדם לבטא את מחשבותיו ולהעבירם לאדם אחר. גם השיח שהאדם מנהל עם קונו מתרחש באמצעות כוח הדיבור, כפי שלומדת הגמרא בברכות) לא ע"א) מתפילת חנה: "מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו". בספר ריקאנאטי (של הרב מנחם בן בנימין ריקאנאטי, מקובל ופוסק 1250-1310) פרשת וירא נאמר: "ודע כי יש אנשים ששואלים אחרי שהקדוש ב"ה יודע לבות בני אדם ורחמנא ליבא בעי, מדוע הצריכו רז"ל להוציא התפלה בפה ולא יספיק בה המחשבה לבד. ועל דרך הקבלה יש לך לדעת, כי כל עניני התחתונים צריכים לצאת בפועל או במעשה,

דהיינו מצות המעשיות או בדיבור כגון תפלה ותלמוד תורה, ועקימת שפתיו הוי מעשה, ואינו מספיק הכוונה לבד". קרי, אין לראות די במחשבה ובכוונה בלבד, אלא יש לתת משנה תוקף לדיבור בהיותו כלי מעשה. בספר הזוהר נאמר : כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפיים יגיד דבר" (בראשית לד',ב'). בלשון הזה, כל מה שחושב האדם וכל מה שהוסכם בלבו, לא עושים את פעולתם עד שיוציאם בשפתיו, והוא מכוון לאותה מילה שהוציא מפיו ובוקעת ועולה בעולם ונעשה מזה קול, ואותו הקול נוטלים בעלי הכנפיים [המלאכים] ומעלים אותה לפני מלך מלכי המלכים. ולכן כל מילה ,תפילה וכל בקשה שהאדם מוציא מבין שפתיו צריכים להיות בדיבור ובקול בבחינת " שיהיו אוזניך שומעות מה פיך אומר" שאם לא כן אין התפילה – תפילה, ולא הבקשה – בקשה והיזהר לך בלשונך שמא לדיבור היוצא מפיך תהיה התגשמות ממשית לטוב או חלילה לרע. ר' נחמן ביצירתו ליקוטי מוהר"ן מדגיש את חשיבותו וכוחו של הדיבור ואומר: "ואף שאין האדם מרגיש זאת..כל מחשבה שבעולם שיש לאדם, כולם מוכרחים לבוא בתוך הדיבור בשעת המחשבה, רק שהוא בדקות (בצורה בלתי מורגשת) מאוד, ולכן כל עשייה שעושה האדם צריכה לבוא בתחילה בתוך הדיבור, כי כל הדברים צריכים לבוא בבחינות מחשבה,דיבור ומעשה. נמצא שעל ידי הדיבור נגמר המעשהְ ויוצא מכוח אל הפועל" מכאן אנו למדים, כי אף על פי שלרוב אין אנו נותנים דעתנו על כך שלמוצא פינו משמעות כה רבה, ראוי לייחס לדיבור כוח עצום ורב כל כך המסוגל מחד לחולל נפלאות ומאידך עלול לסכל, לעכב ואף למנוע את הברכה שבמעשי ידינו. בצד הנגטיבי של הדברים דעו כי לאורך הדורות לימדו חכמי הקבלה כי לשתיקה, על אף היותה פסיבית, יכולת אקטיבית עצומה לחולל תמורות דרמטיות בחיי האדם. בעוד שהמדבר יתר על המידה חושף בפני כל את רצונותיו, סודותיו ושאיפותיו ונראה כספר פתוח המזמין אחרים לעלעל בו, מה שבודאי עלול לפגום במזלו ולעכב את הצלחתו המיוחלת. השתקן מצניע וממלא פיו מים ובשתיקתו "משתק" את יצר הסקרנות הפוגענית אצל הזולת. בצעד זה הוא מונע מאחרים להחדיר מחשבה שלילית אל תוך מזלו ,כזאת היונקת חיותה מיצר הקנאה שבלב האדם, וכפועל יוצא בונה כעין חומה בצורה סביבו, שאלמלא היה עושה כן תוכניותיו היו לבטח משתבשות ,מתעכבות ונהרסות.

אין אדם שלא חווה שיעור גדול בשפלות הרוח המלווה בתחושת כישלון צורב ומייסר, שבצידו החרטה בדיעבד שבעניין פלוני הייתי צריך להחריש ולא לגלות את סגור ליבי לאחרים. אם נתבונן ונבחן היטב את כישלונותינו נגלה באופן מובהק שפעמים רבות הם תוצר לוואי של התנהלות שגויה מצידנו המורה על פטפטת מיותרת עם אדם שביקשנו עצתו ו/או סיפרנו על רצוננו לפרוץ ולהצליח. בכך תדע כי יצר לב האדם רע מנעוריו וכל אדם חפץ בטובתו קודם ולפני טובתך. לעיתים המציאות מוכיחה כי מדובר באדם בעל נפש רעה שאינו מסוגל לסבול הצלחה אחרים ,ואפילו שאין הצלחתם גורעת משלו, ולעיתים בתום לב מאדם בעל נפש יפה אך בשל חסר כלשהו שקיים אצלו עלול להקרין ולהשפיע עלינו. מכאן שאף על פי וככל שתהא אהבתו רבה לזולתו לעולם לא תהיה שימחתו שלמה בהצלחת רעהו. הסיבה לכל האמור לעיל היא הקנאה הנעוצה כחרב חדה בנפש האדם ודורשת התמודדות קשה ומורכבת עם שורשי הרוע שבטבע האנושי. על כך אמר ר' אליעזר: " הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים אדם מן העולם". רשפי האש הבוקעים מתחושת הקנאה חורכים כל אפשרות של חשיבה בריאה ומובילים לעבר מבוך של חטאים. המשמעותי והבולט ביניהם הוא פגיעת עין הרע הידועה בקבלה כמסוכנת מאוד והשלכותיה ההרסניות הן רבות. על כך נאמר במשנה : " עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאים אדם מן העולם" (ב', יא'). האנרגיה השלילית , היא עין הרע, המשולחת כחיצי רעל תחסל כל אפשרות לבוא בשערי ההצלחה ותמנע חיש מהרה מהאדם להגשים את רצונותיו וליישם בהצלחה את מטרותיו. ובכן מהו סוד השתיקה וכיצד עלי לנהוג על מנת להישמר מפגיעת עין הרע? ראשית על האדם למדוד בהיגיון את יכולותיו מבלי להתבונן באדם אחר ולהשוותו אליו. לדעת להקשיב לקול הפנימי המנחה אותנו שלעיתים קרובות ,עומד בניגוד גמור לחשיבה הרציונאלית המושפעת מהסביבה החיצונית שפעמים רבות מתעתעת בנו. "השתיקה יפה מהדיבור" בא ללמדך כי על אף הרצון הטבעי כל כך לזעוק ולנפנף במזלך הטוב שמאיר לך פנים עליך להפנים את העובדה שלשתיקה שמורות מעלות רבות מאוד ולפטפוטי סרק חסרונות רבים עוד יותר. שהרי אם תתחרט פעם אחת על השתיקה ,תתחרט פעמיים על הדיבור. בעולמנו התחרותי המציאות העגומה מוכיחה שרבים הם הקנאים המאחלים בסתר ליבם לנפילתו של האדם שאינו שומר את מוצאות פיו עד כי יאבד את כל שיש לו. לפיכך שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו כי רק השנאה יכולה להתחרות בקנאה. יובן למעיין כי אין להסיק מדבריי כי יש להסתתר ,להסתגף ולחיות חיי פרישות בד' אמות, אך אורך חיים דיסקרטי וצנוע במידה נכונה, תוך ברירת האנשים איתם אנו חולקים מידע פרטי הוא בהחלט עניין רצוי ואף מבורך.

ברצוני לומר לכל אלה החשים הזדהות אישית עם הנאמר לעיל דעו כי הקבלה מצידה מציעה שלל פתרונות מעשיים נפלאים ומאירה את הדרך שעלינו לצעוד בה כדי להצליח תמיד. בזוגיות, בפרנסה ובכלל. בסיכומו של דבר בל נשכח כי לדיבור מעלות נפלאות ונשגבות מאוד. מחד, הוא הכרחי למימוש האישי ומאידך הוא עלול להיות שלילי והרסני. ולכן ספק אם ניתן לדכאו כליל ולמען האמת אין צורך לעשות כן. תפקידנו לתעל אותו לאפיקים מועילים למען איכות חיינו ויישום האיכויות הקיימות בכל אחד מאיתנו .

מוגש בברכה

יצחק אהרון, ראשמרכז 'חכמה'.