חכמת הקבלה
צור קשר:
השאר פרטים
השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם
התקשר עכשיו: 03-9220784
כול האצבעות שוות- על גזענות ואפליה
מאמרים
קטגוריות

כול האצבעות שוות- על גזענות ואפליה

אם לדעתכם הפשוטה אתם רואים את כולם כשווים אתם משלים את עצמכם. כמוכם, גם אני רואה עצמי אדם בעל ראש פתוח, אולם חכמת הקבלה אומרת לי שאני משלה את עצמי וכך גם אתם.

 

 

 

כולנו מתבוננים בעולם מתוך הכללות ודעות קדומות וכשיש רק שבריר שנייה להחליט תתפלאו עד כמה השיפוט המידי שלנו יכול להפתיע אותנו . לכולנו יש הטיות ולא משנה עד כמה פתוחים אנחנו מחשיבים את עצמנו, בראיה לאחור נגלה שהחלטות פזיזות שקיבלנו התבססו על סטראוטיפים שבדעת צוננת אנחנו אפילו לא מאמינים בהם. לדעתי ולהבנתי, סטראוטיפ הוא דרכו של המח לחסוך זמן, הוא מסתכל על אנשים או חפצים ושולף החלטות מהירות לגביהם. אולם לבושתנו מתברר לא אחת, שקיצורי הדרך המוחיים האלה יכולים להכתים את השיפוט המידי שלנו כלפי אחרים ולהסיט אותנו מאוד מדרך הישר אל מחוזות הגזענות שמקיימת קשר מובלט בין מוצא האדם והשתייכותו הקבוצתית לבין תכונות אופיו ו/או כישוריו השכליים. בני האנוש חיים בדחף אובססיבי להגדרה עצמית ולשייכות חברתית מגוננת, משכך אנו חיים בחברה שמוגדרת ע"י גזע, דת, צבע ותרבות. אנחנו מחלקים את עצמנו לשבטים יריבים, הפערים החברתיים מעמיקים עם כל שנה שחולפת והתיקון אינו נראה באופק. מתי השנאה נצרבה עמוק במוחותינו? האם כולנו נולדים עם הצורך להפלות בין אחינו בני האדם? האם כולנו גזענים?  

לא נעים להודות באמת המרה שמאז ומעולם אנו רודפים אנשים בשל צבע עורם, מוצאם, העדפתם המינית, אמונתם ודתם. בנחישות מתמשכת ועקבית האנושות דוהרת קדימה אל החדשנות, הידע והנאורות. אולם רובנו בוחרים במודע לחזור אחורה בזמן ולשמר בפחד אובססיבי עמדות עתיקות של אפליה מגדרית בוטה ומעליבה בין גברים לנשים, בין שחורים ללבנים ובאטימות לב אנו דורסים ברגל גסה זכויות אנוש בסיסיות של אלה הבוחרים לחיות אחרת. אבל גזענות אינה נוגעת רק לנסיבות הולדתכם, שהרי אפילו אוהדים של קבוצות ספורט יריבות יכולים ללמוד לשנוא אלה את אלה עם כל הארס הגזעני שמרעיל את הלב ומסנוור את שיפוט הדעת.

כך יוצא  שזרעים של שנאה ופחד מתפתחים לסטראוטיפים גזעניים שפורצים אל תת המודע שלנו ופוגעים בשיפוט המידי שרחוק  מלהיות 'פוליטיקלי קורקט', בין אם שנאהב את זה או לא. חז"ל ניסו ליישב סוגיה זו במשנה והציעו פרוגרמה חינוכית במכסת אבות " חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר "כי בצלם א-לוהים עשה את האדם" (בראשית ט',ו ).  אחת מהפרשנויות המוצעות ע"י חז"ל טוענת שלכל אדם שמורה חיבה יתרה מצד יוצרו. כי ניצוץ הבורא מצוי בנפשו וצלם האלוקים שבו עושה אותו לישות יקרה ונעלה. עמידת האדם אל מול רעהו כמוה כעמידת האדם מול צלם אלוקים ממש. כך  שאם משמים מייקרים בחביבות שוויונית כל אדם שנברא בצלם אז מצופה מצוות הקרקע לנקוט גישה דומה. כך מזהים המקורות יחס מיטיב עם הזולת כיחס מכבד ומיטיב עם הבורא, בעוד שיחס מתעלם ועוין את הזולת יתפרש כפגיעה וזלזול בכבודו של הבורא.

חכמת הקבלה מלמדת שהדרך להתקרב לבורא עוברת דרך הלב המביע חמלה אמתית על נפשו המיוסרת, הכאובה והסוערת של הזולת . אך לא די בכך, רעיון זה אינו מצומצם לעיון תיאורטי בלבד והוא תובע התייחסות קונקרטית ומעשית. הקבלה גורסת שמידותיו של האל הן מידות מופת התנהגותיות ועמדה זו נתמכת בתפיסה של האל כמודל של רחמים, והאדם, נזר הבריאה, נתבע לעמוד בסטנדרטים מוסריים גבוהים ולהיענות באופן מעשי למצוקת הזולת ושיברו. לימודם של חכמי קבלה בשאלות של אמפתיה חורג מגבולות הספר ונועד להמריץ את הקורא לעשיה ולפתיחת הלב. כך עולה מדברי  חז"ל שטענו שלצמד המילים 'יציאת הנפש' (המזוהה עם המילה 'אמפתיה' - מונח הלקוח מהמילה פתוס-רגש) יש  כוח עצום. לפרשנותם של חז"ל המעשה האמפתי מתרחש, כאשר האחד מפנה מקום בתוכו לעולמו הסובייקטיבי של האחר. התייחסות כנה או עמדה פנימית אוהדת שהאדם יכול להעמיד לרשות זולתו בכל עת, גם כאשר נבצר ממנו למלא את צרכיו החומריים, היא עדות להכנסת הזולת לתוך עולמנו הרגשי "ולנחמו בדברים".

אם כן, אפשר לומר כי אמפתיה היא 'תיבת תהודה' בתוכנו למתרחש בלבו של הזולת. מסתבר שאמפתיה אינה רק מידת התייחסות אלא היא בעיקרה חובה דתית מובהקת. מכאן יובן שלא רק שהימנעות מאמפתיה מייצגת הפניית עורף לבורא אלא יש בה אף חילול שם שמים. השקפת חז"ל המלמדת שההידמות לבורא בערכי השוויון כלפי הברואים בצלמו והקפדה על כבודם האנושי הם אבני היסוד לבנית חברה אנושית בריאה ומתוקנת. ברקע שכזה מיטשטשים ההבדלים בין אדם לאדם, כשהם מותירים אחריהם אך ורק שאיפה לטוב. כל אלה מתמצקים להגדרה אחת הנקראת "אהבת חינם".

תורת ישראל מזמינה את האדם להפנים ולשנן היטב ערכים אלו וחכמת הקבלה מלמדת על הפסוק " אַחֲרֵי ה' אֱלֹקיכֶם תֵּלֵכוּ " את הציפיה והתביעה מהאדם להידמות לבוראו במידות החסד והרחמים. אז נכון, ייתכן שלא נמצא את הפתרון לאפליה ולגזענות בקרוב, אבל צריך לחשוף את שורשיה. בינתיים הכלי הטוב ביותר העומד לרשותנו במלחמה זו טמון בנו עצמנו. רובנו עובדים קשה כדי להוקיע את הדעות הקדומות הטבועות בנו אבל יש כאלו שלא  והגזענות שלהם מדבקת. הפתרון לגזענות לא מתחיל בממשלה ובחוקים הוא מתחיל בחינוך יסודי, בהבנה ונטרול של מקורה ובמאמץ שלנו יחד לעשות את המיטב כדי למגר אותה. חידת החיים מזמנת לאדם שלל התמודדויות וניסיונות, כך שאין לך אדם שאינו נזקק לאמפתיה ולעידוד מצד הזולת ומציאות חיים של ערבות הדדית פותחת שער לעולם שבו השכינה שורה בשמחה.  
 מוגש בברכה
יצחק אהרון ראש מרכז 'חכמה'.

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה