חכמת הקבלה
השאר פרטים
השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם
התקשר עכשיו: 03-9220784
העולם משתגע
מאמרים
קטגוריות

העולם משתגע

 "העולם משתגע" זועקות הכותרות- שיטפונות, שרפות, בצורת, אירועי מזג אוויר קיצוני ועוד רפרטואר מבהיל מבית היוצר של הטבע מכניס את כלל האנושות מתחת לשולחן. משבר האקלים הביא את מרבית מנהיגי מדינות העולם לוועידת פסגה הממחישה את גודל השעה והדאגה אל מול המתרחש. החשש מפני אפוקליפסה אקלימית  גלובאלית שאחריתה מי ישורנה , הוא בבחינת כתב אישום חריף נגד האנושות.

 

 

כבר בתורה אנו מוצאים פסוקים שונים הקשורים למעמדו של האדם ותפקידו בבריאה. הגישה לאדמה האומרת "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, " מציגה את התפיסה המקראית שרואה את האדם כמי שבא להתארח בעולם הזה וחי בו בשכירות למשך כל חייו, בתמורה "לשמרה ולעבדה". כך שהבעלים מצווה על השוכר לשמור ולדאוג לשלמות ותקינות המושכר על כול מערכותיו למען הדורות הבאים. מהאמור עד כאן ומדרשות חז"ל ניתן למעשה להבין את מידת האחריות שמתלווה למעשינו כמובא בבראשית " ויַּנִּחֵהו בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ." 
ציווי העבודה והשמירה הוא דו ערכי, מחד ישנה דרישה לקיים את עבודת האדמה בפועל, ומאידך ברובד הפנימי ישנה תביעה להתנהגות מוסרית ומתוקנת כלפי העולם שבו אנו מתארחים. והנה עדויות ארכיאולוגיות מעידות, שאך לפני עשרת אלפים שנה  בלבד התחוללה מהפיכה בדרך החיים של אבותינו. הם למדו לעצב את סביבתם, לביית צמחים ובעלי חיים פראיים, לזרוע ,לקצור ולהתיישב. זה שינה את הכול, לראשונה בהיסטוריה היו לנו יותר דברים משיכולנו לשאת. שבטים נודדים קטנים פרחו והיו לערי ענק בנות מיליוני תושבים ובהם חוברים יחד ים של אנשים ורעיונות. מפסגות עצים ועד גורדי שחקים העולם שלנו התעצב אתנו לאורך כל הדרך. הבתים, הבניינים והערים שלנו מייחדים ומאחדים אותנו כמין אנושי וכיום הם אינם רק הגנה מפגעי הטבע הם בעיקר חלונות אל תוך המצב האנושי, החללים שלנו משקפים את מי שאנחנו ואת מה שאנחנו מעריכים והעולם שבנינו יחד מעיד על יצירתיות שאפשרה למין האנושי לסגנן מחדש את העולם בדרכים מועילות ובשיפורים טכנולוגיים שלא חלמנו עליהם.  אבל זה רק חלק מהסיפור- באותה מידה שיצירתיות מאפשרת לנו להמציא פתרונות חדשניים לבעיות קשות, היא גם עלולה לרדת לשוליים ולסטות מהדרך אל שבילים המפרשים מידע באופן כזה, שיתאים לאינטרס האנושי אף אם הדבר כרוך בעצימת עין ועל חשבון הסביבה. הבעיה היא שלעתים קרובות ההחלטות היומיומיות שלנו גוברות על השיקולים לטווח הארוך, וכעת יותר מתמיד נראה שאנחנו מאבדים שליטה על המצב.

היום אנחנו מייצרים את רוב האנרגיה שלנו בכך שאנחנו שורפים דלק מבוסס פחמן שאנחנו מוציאים מבטן האדמה. אילו היינו מפסיקים היינו מסודרים מבחינת האקלים. במקום זאת אנחנו מזהמים את האטמוספירה בקצב שלא נראה על כדור הארץ מאז השואות האקלימיות של העבר שהובילו להיכחדות המונית. נדמה שאיננו מסוגלים להשתחרר מהתמכרות לסוגי דלק, שלפי כל התחזיות יחזירו אקלים שהאחרונים שראו אותו היו הדינוזאורים. כזה שיציף את ערי החוף ויזרע הרס בסביבה וביכולת שלנו להזין את עצמנו. חכמת הקבלה מלמדת שהבריאה אינה סטאטית. עולם הטבע יודע להתחדש במחזוריות קבועה של חילופי עונות, וניחן ביכולת הבראה, אבל האדם יכול להזיק לעולמו ולמעשה הוא הסיבה העיקרית להרס הקיים בעולם. לבושתנו, מעלנו באחריותנו וגרמנו לנזקים סביבתיים עצומים ולזיהום בעל פוטנציאל קטלני לחיי הדורות הבאים ולעולם כולו. די כדי להצביע על הסיבתיות בין מעשי ידינו לתהליכים שעובר העולם בסגנון "אפקט הפרפר", כך שהשינויים הדרמטיים באקלים הם תוצאה של הזנחה ופגיעה מתמשכים שמזמינים תגובת נגד חריפה. כל כך חריפה שגם אם נוכל מחר להוריד את כמות פליטות המזהמים לאפס זה לא יחסל את הסיכון, כי יכול מאוד להיות ששמנו מספיק פחמן באטמוספירה כדי לגרום לאקלים להתפרע עוד יותר ממה שהכרנו.

טבע חולה עלול להיות רוצח סדרתי הכי יצירתי והכי יעיל שיש. אבל כמו כל הרוצחים הסדרתיים הוא לא יכול לעמוד בפני הדחף להיתפס שהרי מה הטעם בכול הפשעים המבריקים אם איש לא זוכה עליהם להערכה. אז הוא משאיר אחריו פירורים. עכשיו החלק הקשה הוא לזהות את הפירורים כרמזים שהם, ובאמצעותם לחזות היכן ומתי הוא יכה שוב . אין כאן מאבק של אדם רציונאלי בטבע פראי, ואין כאן גם מאבק של טוב ורע , יש כאן הדגמה נוספת להתנהלות המין האנושי, מין חסר ורחוק משלמות שבעקשנות ספוגה בעיוורון זורע את הזרעים להשמדתו. עולם הטבע נועד אמנם לרשות האדם, לא משום הדגשת עליונותו של האחרון אלא מתוך השלמה שבאמצעותה יוגשמו הערכים שלמענם נבראו העולם והאדם. כך שבשום מקרה אין לאדם רשות  לרמוס ולהשחית את הבריאה ולזהם בנחישות את העולם. תורת ישראל תובעת מהאדם מידה עמוקה של ריסון, צניעות וצמצום ובמדרש אף קיימת אזהרה ברורה ורלוונטית מאוד לימינו "תן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ ". שוב חוזרת האחריות ומוטלת על האדם. הדבר בידך ! בידך לקלקל ולהחריב את העולם ועל מנת להימנע מגרימת נזק וחורבן יש צורך "לתת את הדעת". קרי, יש לשמור על האיזון העדין של שימוש בעולם לבין שמירה עליו ועמדת היהדות אינה נותרת בצורתה העקרונית בלבד, אלא מתורגמת לחובות מעשיות שהן האתגר הגדול ביותר העומד כיום בפני האנושות- הטמעת השיקול האקולוגי בכול מסגרת אפשרית. המודעות למקומם של האיפוק והריסון בתפישת עולמנו, בצדק חלוקתי של משאבי העולם ובמידתיות שתאפשר התחדשות, מהווה את גלגל ההצלה האחרון שיציל אותנו ואת העולם כולו, שהרי אם הדינוזאורים לא חזו את בואו של האסטרואיד מה יהיה התירוץ שלנו? 

מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז 'חכמה'

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה