היינו כחולמים- חודש כסלו במקורות הקבלה

כסלו שמגיע בראשיתו של החורף מזוהה בספר יצירה כזמן המוקדש לשינה ולהתכנסות פנימית. משמתחיל החורף, האדם כמו הטבע מתעטף ומתכנס לתוך עצמו אבל דווקא בחסות שמיכת החורף נרקמים חלומות. 

חכמת הקבלה מלמדת כי לכל חודש הארה והשפעה ייחודים ובכל חודש קיים פוטנציאל להתחדשות  ולתיקון בתחומים מסוימים בחיי האדם. הקבלה גורסת שהאדם נע במסלול מעגלי של תיקון וראיה לכך ניתן למצוא במילות הזמן : שנה מלשון שְנִיוּת , תקופה מלשון מקיף, חג מלשון לחוג וחודש מלשון התחדשות. משכך, האדם זז על ציר הזמן והזמן היחיד שקיים הוא עכשיו.

בימים אלה חודש כסלו בא להתארח בחיינו והוא החודש השלישי בלוח השנה העברית  במניין החודשים המתחיל בתשרי, והתשיעי במניין החודשים המקראי המתחיל בניסן. אורכו משתנה בשנה "חסרה" הוא בן 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום. שמו של חודש כסלו בא לו מן המילה הקדומה "כיסלימו" שפירושה "עבה" בכוונת מעובה בגשמים ויש מקובלים הקובעים את מקור השם במילה הקדומה 'כסל' שפירושה תקווה ובטחון. ואכן בחודש כסלו מרובים הגשמים  שהרי לשון כֵּסֶל או כִּסְלָה מכוונים לתוחלת גשמי החורף וברכתם על הארץ. ספר יצירה מקודד את כסלו במילים  "המליך אות ס' בשינה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם קשת בעולם וכסלו בשנה וקיבה בנפש זכר ונקבה" ( משנה ט ). כסלו שמגיע בראשיתו של החורף מזוהה בספר יצירה כזמן המוקדש לשינה ולהתכנסות פנימית. משמתחיל החורף, האדם כמו הטבע מתעטף ומתכנס לתוך עצמו אבל דווקא בחסות שמיכת החורף נרקמים חלומות. מעניין לגלות שמבין עשרת החלומות המתוארים בתורה, תשעה מופיעים בפרשות שבוע הנקראות בחודש כסלו – חלום יעקב , חלומות יוסף, חלומות שרי פרעה שמקדישים ערך ומשמעות רבים לחלום. 

 החלום כתופעה אנושית לא רצונית, שתכניו לרוב מסתורים  ושפתו אינה נודעת, הציב בפני חז"ל אתגר פרשני מורכב אשר בא לידי ביטוי בעשרות רבות של מאמרים, סיפורים ודיונים תיאולוגיים. מחד טענו חז"ל כי לא כל חלום יש בו מסר חשוב אם בכלל, כמאמר הנביא זכריה " וַחֲלֹומוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרו "(זכריה י' ב'). כלומר, בזמן ערות המוח האנושי מעבד באופן רציף כמויות עצומות של מידע וישנם  חלומות המוגדרים "שווא" , שהם מעין תעלת ניקוז שפכים פסיכולוגיים של מחשבות טורדניות ולחצים נפשיים הנחווים במהלך היום ומוצאים פורקן בשינה. מאידך טוענים חז"ל שהחלום הוא מסר מהתודעה הלא מודעת שלכם שאומרת לכם שהיא יודעת משהו שאתם לא יודעים. התודעה הלא חושבת שלנו נמצאת תמיד שני צעדים לפנינו ובחלום היא מאותת לנו מה לעשות עוד לפני שאנו מודעים לכך .

אבל החלום הוא היבט אחד של השינה ויש לראות את כלל האספקטים בשינה טובה שהם כל אותם רגעי חסד ושקט עמוק של התודעה המאפשר  "לקיבה בנפש" להתחיל בעיכול המציאות. כדי ללכת לישון צריך לשחרר שליטה ולהסיח את הדעת מכל עניני היום. תהליך ההירדמות הוא דוגמה ממנו ניתן ללמוד באופן טבעי כיצד להפסיק את שטף המחשבות ,שמה שמאפיין אותן זה הצורך שלנו לשלוט במצב. צריך בפשטות להצליח לסמוך על המציאות שהכול ימשיך להתנהל כשורה גם אם נעצום עיניים לכמה שעות. וזו לדעתי הסיבה שספר יצירה קושר בין האות סמך ויכולת השינה. צריך לסמוך על החיים כדי להצליח לאבד שליטה לרגעים ולהירדם. אבל אפילו בזמן שינה המוח פועם, הולם ומהבהב בעיסוק המורכב של החיים, חולם, זוכר ומנסה להבין דברים. למחשבות ,לדמיון ולחלומות שלנו יש מציאות, אף אם אינה נראית בעין אנושית. כך בעצם אנחנו גולשים אל התחום היצירתי שבנפש המתפעלת, והחלום יכול להוות מקור השראה נפלא המעניק תחושה של תקווה, עידוד והנעה לפעולה. כשאנו מדברים על עיסוק בחלומות, אין כוונתנו רק לחלומות הלילה, וגם לא בהכרח לחלומות החיים שאנו רוקמים לגבי עתידנו. במושג חלום אנו מתכוונים לכל דבר הניצב בין הממשות לאי-הממשות וחודש כסלו, שלילותיו ספוגים שינה וגדושים בחלומות, מבטא את היכולת להרפות  מעט ולשחרר לחץ ובהשראת כך להעז לחלום בהקיץ ולראות מבעד לחלונות המציאות  המתרחשת אל עבר אפשרויות חדשות כדי להגיע למצב של "היינו כחולמים". חכמת הקבלה מלמדת שהחיים הם סימן שאלה ולא סימן קריאה. אז אם החיים הם חידה החלום הוא רמז מסייע להמשיך לעצב את עולמנו. החורף הוא זמן של חושך, הלב מסתתר עמוק פנימה ובדיוק בזמן שנראה כמו סוף זורחת התחלה חדשה המוצאת ביטויה באורו של חג החנוכה. 

מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז 'חכמה'.