חכמת הקבלה
צור קשר:
השאר פרטים
השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם
התקשר עכשיו: 03-9220784
נחפשה דרכנו בראש השנה
מאמרים
קטגוריות

נחפשה דרכנו בראש השנה

רוח לילה נעימה כבר מנשבת בלילות הקיץ הדועך ופותחת דלת לשובו של הסתיו המתקרב. שנה חדשה בפתח ושוב חוזר הניגון המוכר, מילים מפייסות שאמרנו, סליחות וקבלות לעתיד ובית דין של מטה שמוחל וסולח ברשות שמים. אל מול התחושה הזו נשמעים צלילים של סליחות באוויר, רגשות אשמה הופכים לפיוטים ותפילות המבקשות רחמי שמיים מצליחות לרגש את הלב ולעורר בו תקוות רדומות.

 

מחזוריות הטבע ועונות השנה השפיעו רבות על עולם ההלכה והמסורת וחז"ל לימדו כי נפש האדם הקשורה באופן בלתי מודע לשינויים בטבע, מושפעת אף היא ממחזוריות עונות השנה וזקוקה גם היא לבואו של הסתיו ולגשם שיטהר את הנפש וישטוף את הכול כמובא בנבואות יחזקאל "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם". 

 באביב ובקיץ יש תחושת שחרור, רוח נעורים, רומנטיקה והרבה אתוס. ואז מגיע אלול ומזכיר לנו שצריך להיפרד כי עוד מעט כבר קר והגיע הזמן לשוב פנימה ולהיערך לתקופה חדשה המתחילה בתשרי. רעיון זה מובא בספר הזוהר אשר מלמד  שכל חגי ישראל הם ביטויים של רוח האדם, בהתייחסה למחזור הטבע ולחודשי השנה. וייחודה של התקופה מתבטא בשינוי , בהתחלה ובבריאה חדשה. אז כשם שריחו של הסתיו שובר את השגרה הקיצית ומעיר באדמה חיים מתוך זרעים רדומים, כך נפש האדם זקוקה אף היא לצמיחה , למנוחה ולהתחדשות.

אין לוח שנה בלי נקודת התחלה, בלי ציון ראשית השנה ובמסורת הרווחת היום יוחד לראש השנה מקום של כבוד בריטואל החגים היהודיים. לא רק בשל היותו שער לשנה החדשה, אלא גם כחג הפותח את התקופה החשובה והרת המשמעות הרוחנית והדתית לרבים בעם ישראל- הימים הנוראים. חגי תשרי וראש השנה מציגים רפרטואר עשיר בהיבטים פסיכולוגיים וברעיונות מוסריים ודתיים. בעשייה המכוונת אל נפש האדם ובתוכן המעורר ומערער אותה מיסודה.  מסורות הלכתיות שונות יש בראש השנה והן מתמקדות בחיי הרוח ובמחשבה. התפיסה הרואה בהשתקעות בחיי שיגרה והרגלים מונוטוניים כמצב המסוכן ביותר שהאדם יכול להיקלע אליו. קו מחשבה זה בא להזהיר מחיים אוטומטיים וכרוניקה של פעולות, הרגלים ומעשים שוחקים, שסופם תמיד יהיה נפילת האדם בסבך חולשותיו. על כך מלמד ר' נחמן ואומר "דע כי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הַכּל הוּא מִצַּד הָאָדָם עַצְמוֹ כִּי אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׁוֹפֵעַ עָלָיו תָּמִיד אַך הָאָדָם עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו עוֹשֶׂה צֵל לְעַצְמוֹ שֶׁאֵין מַגִּיעַ עָלָיו אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך" עוד הוא מוסיף ואומר  'ואל ייפול לזקנה' ומכוון במילה 'זקנה' לרגע שבו השגרה השוחקת ועול החיים כובשים את מקומם של החלומות ומגרשים את התקוות. כנגד זה הוא מתאר את  חיוניותה של ההתחדשות ומעניק לה משמעות סגולית רבה - האמונה בדרך ההתחדשות ומחשבה אופטימית הן בחירה בחיים. אין ספק שבמחשבת החסידות השינוי וההתחדשות הם הלב הפועם של החיים ובלעדיהם אדם משול לזקן. משכך, השינוי הוא ערך חיוני ויסודי בחיי האדם ונדרש בכל עת. 

לא נעים להודות על האמת אבל בהיותנו בני אנוש עם רצונות, חלומות ותאוות כמניין הכוכבים בשביל החלב אנו לרוב נוטים לשקוע בשגרה חונקת, להביט לצדדים ולקטר. לכעוס על העולם שאינו עומד בציפיות שלנו, להתמרמר על אנשים שפגעו בנו ואכזבו אותנו ועל מה שהגורל מזמן לנו לעיתים. ייתכן בהחלט כי יש מקום לביקורת צודקת ולתחושות כואבות ולגיטימיות ,אך בחודשים אלול ותשרי צריך האדם להביט על החיים באופן שונה לגמרי. אם אמרנו שלאורך השנה המבט הוא בעיקר חיצוני ולצדדים, כעת הוא הזמן להתבונן עמוק פנימה ולמעלה למרומים. במבט פנימה-  בלילות אלול אנחנו מוזמנים להתייצב מול מראה שמשקפת את הכתמים, הלכלוך והקמטים שדבקו בנו במהלך השנה. אחד מפיוטי הסליחות המוכרים  "בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם" מבטא קריאת השכמה מטאפורית בימים הנוראים. בבסיס הפיוט אנו נדרשים להתוודות על חטאינו ולברר את חולשותינו בכנות ובגוף ראשון. להסיט את המבט פנימה ולקחת אחריות מלאה על מעשינו  " אשמנו.. בגדנו ..." ולא לשלוף אצבע מאשימה על אחרים שהם  " פשעו וחטאו". במשנה באבות שואלים חז"ל "איזהו גיבור הכובש את יצרו" וחכמי הקבלה לימדו שיסודות הגבורה נמצאים במאבק הנפשי של האדם עם עצמו. כוחות הנפש המתאווה והיצרים המסוכנים שבהם אנו מתפלשים לעיתים, דורשים ריסון והכנעה ולא הם יכבשו אותנו וכשהם כובשים אותנו הם הופכים לחטאים. במבט מעלה- במקומות רבים בלוח השנה העברית מוצאים 'עת רצון'. זהו מושג דתי המתאר זמן מיוחד וקצוב שבו שערי שמים פתוחים. אבל החודש הזה נחשב ביהדות במעמד זמן אחר, קדוש ומיוחד אשר מזוהה בספר יצירה עם 'חוש המעשה' המכונה גם חוש התיקון- הוא היכולת לראות פוטנציאל לשיפור בעניינים הנראים חסרי סיכוי ובעיקר לא למהר להרים ידיים, לסגור עניין ולוותר. הרעיון הגדול כאן שאדם הוא לא אסיר של הגורל והוא יכול לצמוח ולגדול, לשנות ולהשתנות אם רק יבחר בכך. בתוך כך ישנן התפילות המיוחדות בראש השנה המובילות את רעיון השינוי ומרימות לגבהים את עיקרון ההתחדשות של כל אדם. מדובר על 'עת רצון' של תקווה אמונה ואופטימיות או בלשונם של פיוטי הסליחות "נחפשה דרכנו ונחקורה ". תפיסות כאלה עלולות להישמע כמו דיבורים בעלמא, אך למעשה אפשר למצוא להן ביטויים מאוד משמעותיים בהתנהגות שלנו וביחסינו עם העולם. אז כדי שהשינוי הטוב יתחולל, השחר יפציע על הנפש העייפה והתקווה תזרח על הייאוש נדרשות עבודת המחשבה הטובה, השמחה ותפילת הלב. בדיוק באופן הזה נרקמת לה אנרגיה חדשה במסע חיינו ומייצרת לכולנו חלון הזדמנויות פתוח לרווחה להטבה ולהתחלה חדשה. מדובר בנושא כל כך רחב ומשמעותי שעלינו להעניק לו את הכבוד הראוי להיות פתח לשינוי, להגשמה ולשנה טובה ומתוקה. חג שמח.

 

 מוגש בברכה
יצחק אהרון ראש מרכז 'חכמה'.

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה