חכמת הקבלה בראשות יצחק אהרון
צור קשר:
השאר פרטים
השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם
התקשר עכשיו: 03-9220784
תרגיש חופשי לבחור- ראש השנה
מאמרים
קטגוריות

תרגיש חופשי לבחור- ראש השנה

שורשיו של עם ישראל נטועים במקרא, בדברי הנביאים ובספרות התורה שבעל פה. לאורך ההיסטוריה דורות שלמים הצמיחו אילנות של  חכמה, אמונה ומסורת בשרשרת אנושית על זמנית. מבצע אנושי של שיתוף פעולה שהחל בימי קדם ומשתרע על פני ההיסטוריה.







מאז הופעת הכתב התחלנו עד מהרה לתעד ולשמר את מחשבותינו ולשלוח אותם הלאה הרחק במרחב ובזמן. קהילה של מוחות שמעבירה את לפיד "סיפור האנושות"  מיום לידתה, ממורה לתלמיד ומאב לבנו.
כל דור, לצד לימוד דברי קודמיו ניסה מחדש לתת פשר לשאלות הקיומיות המתרוצצות במוחו ובנפשו של המאמין בהתבוננו על עצמו ועל העולם, ובעמידתו מול בוראו ותורתו.

 אחד המאפיינים המייחדים את המין האנושי קשור בשאלות סבוכות המבקשות מענה בסוגיות קיומיות ומגוונות להפליא שהבולטת ביניהן עוסקת בשאלת הבחירה החופשית. הדיון על מידת החופש שיש לנו לבחור את גורלנו סוער משך אלפי שנים וייתכן שימשך עוד מילניום. ישנם רבים האומרים שהבחירה החופשית בין טוב ורע הוענקה לאדם מצד בוראו, כך שכולנו אחראים למעשינו. אבל זרמים מסוימים טוענים שהאל מתווה את מסלולינו מלידה ותסריט החיים כתוב מראש. כל אחד אוחז בדעתו ולמען האמת לא משנה מי צודק, בהחלט מתקיימת בנו התחושה של רצון חופשי. אך כמה חופש יש לנו באמת, אם בכלל ? האם כולנו בובות תלויות על חוטים בלתי נראים, אסירים של הגורל? מה אם נאמר שהאמונה שיש לנו בחירה חופשית הכרחית להישרדותו של המין האנושי.

בין אם היקום שולט בגורלנו או לאו בני האדם תמיד יהיו מוכרחים לשאול  "למה זה קורה"  ובהיעדר תשובה מניחה את הדעת תמיד נפעל ליצירת שינוי כי אפילו אם הנתיבים שלנו קבועים מראש לעולם לא נדע מה הם. התפיסה האלילית הקדומה גרסה שמה שהיה הוא שיהיה, השנה והמציאות כולה היא גלגל סובב בעולם, אין לצאת ממנו ואין למה לשאוף. האדם חלק מהטבע וכפוף לחוקיו הנצחיים -אחרי החורף יבוא האביב, ואחרי הקיץ יגיע הסתיו וחוזר חלילה. כפי שתיאר אייזיק ניוטון את היקום –  שעון ענקי מורכב להפליא אבל צפוי לגמרי. בשורת היהדות לעולם הביאה את המחשבה לשיאים ופסגות שלא נודעו קודם לכן. הרעיון הפילוסופי של 'חופש הבחירה' הוא מיסודותיה העיקריים של היהדות. האדם עומד כל יום בפני דילמות מוסריות והחלטות מאתגרות. זהו תהליך דינמי ,מתמשך של בחירה בין ברכה לקללה ובין חיים ומוות. כולם נדרשים לבחור באופן חופשי בין טוב ורע ולכל אדם אוטונומיה מוסרית ואחריות אישית למעשיו. 

עדות לכך נמצאת בתפיסת העולם המקראית המאשרת את הבחירה החופשית כדברי הכתוב "הנה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע". אמירה מפורסמת של רבי עקיבא בנושא זה היא  "הכול צפוי והרשות נתונה " ובכך מחדדת את האבחנה שעל אף שהכול צפוי כבר בעיני הבורא, הרשות ניתנת לאדם לפעול לפי רצונו.. ישנם כאלו שפירשו את "הכול צפוי" לא מלשון ניבוי וידיעת העתיד אלא מלשון נראות. קרי, הבורא צופה בכול ככתוב "עיני ה' משוטטות בכל הארץ"  ולפי פירוש זה המאמר לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה. המסקנה העולה מכך היא רק כאשר יכיר אדם בכוחו, בחירותו ובאחריותו המלאה – יוכל לסגנן ולעצב את חייו בעצמו .

האומנם אפשר להתגבר על השפעות הסביבה ועל ההרגלים הישנים שלנו, ובאמת להשתנות?  נפלא לגלות שספר הזוהר מלמד  שכל חגי ישראל הם ביטויים של רוח האדם, בהתייחסה למחזור הטבע ולחודשי השנה. וייחודו של חודש תשרי מתבטא בשינוי , בהתחלה ובבריאה חדשה. אם כן, מוטיב-העל של .ראש השנה ויום הכיפורים הוא המסוגלות להשתנות ולהשתחרר מדפוסי ההתנהגות המלווים אותנו ומעצבים את אישיותנו.  לבחירה החופשית מתלווה משמעות כבדה ואנו נושאים על כתפינו את עול האחריות למעשינו ואיננו חיים בריק. מציאות חיי האדם מורכבת תמיד משלושה גורמים- מחשבה, דיבור ומעשה. כך ששינוי של אחד מהם לפחות יוכל לברוא מציאות חיים שונה. חיזוק לכך מתקבל מדברי ר' נחמן "דע שלמחשבה יש תוקף גדול מאוד ואם האדם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר וענין שבעולם יוכל לפעול שיהיה כך"  עוד מוסיף רבנו ואומר  " צריך אדם להתחזק ולהתחיל בכל פעם מחדש, ואל ייפול לזקנה -- שנדמה בעיניו שכבר נזקן". פרשנות לזקנה המובאת כאן אינה נוגעת לגיל ולשחיקת הגוף אלא מתייחסת לזקנה כתופעה המתרחשת כאשר צרותיו של האדם מכניעות את חלומותיו ותקוותיו.

אם כן, חכמי הקבלה גורסים שלא נגזר עלינו משך כל שנותינו על הארץ לצעוד במסלול טבעי, חד גוני וקבוע ויש לנו את היכולת, אם רק נבחר בכך, לחשב מסלול מחדש ולזנוח את כל אותם הרגלים שהזמן והשגרה כפו עלינו. במרחב העדין והבלתי נראה, שבו מתמזגים הישן בחדש והחדש בישן, טרם ייפרדו לעולם, צפים ועולים ממעמקי הנפש הרהורי סיכום שנה חולפת. אנו חוזרים אל המעבר המוכר דאשתקד, שבין הייסורים והקללות לבין תפילה לבשורות טובות. "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה". בשעת בין השמשות, שוקעת שנה וזורחת לה שנה חדשה שמתקבלת בהתרגשות, בציפייה ובשמחה. בתפר בין סופה של שנה לתחילתה קיים מעבר חד בין ישן לחדש ובין ייאוש לתקווה, בין אכזבות וכישלונות ובין ציפייה לבשורות טובות. בשבילנו ראש השנה הוא הזדמנות חדשה לתגלית ולהתחדשות ומזכיר לנו לקחת שליטה על גורלנו בין אם זו אשליה או לא.

 מוגש בברכה

 יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז 'חכמה'

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה