פרשת במדבר
המסורת הקבלית קובעת, שבתקופת הנביאים נוכחותו של האלוקים הייתה בולטת הרבה יותר מכפי שהיא כיום. המדרגה הרוחנית דאז הייתה גבוהה כל כך עד כי האלוקים דיבר בתוככי האדם, הגשמיות הייתה חדורה ברוחניות ,השמים נגעו בארץ .אמנם, כיום האדם עדיין קשור עם אלוקיו החומר עדיין מלא ברוח ויתרה מזאת היום אנו יודעים שהחומר הינו צורה אחרת של אנרגיה . ובכל זאת הקשר האישי של האדם עם בוראו סמוי מן העין. הכמיהה והחיפוש אחר החיבור עם הבורא, הרצון להיכלל בו ושהוא יכול בנו באופן המורגש והברור נטול כל ספק הינו הכוח המניע את האנושות כולה .
אם כן מה היא הדרך המובילה לחיבור זה? מה היא המסילה העולה בית אל ? האם יש גשר המחבר בין רוח לחומר בין שמים לארץ ובין אש למים? התשובה לכל זה היא חיובית ונעוצה עמוק בתורת ישראל. אם כן, מה היא התורה ? התורה היא מסמך כתוב שהתקבל ע"י משה רבנו במעמד הר סיני לפני יותר מ-3300 שנה . התורה היא גם המסורת שנתלוותה בעל פה לאותו מסמך שכללה הנחיות כיצד להבין את משמעויות היסוד של התורה וכיצד לקיים את מצוותיה . כאן המקום לציין שהתורה הכתובה היא טקסט קצר ביותר, האומר הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון. התורה שבעל פה משתלבת בתורה הכתובה בארבעה אופנים : פשט ,רמז, דרש ,סוד ראשי תיבות פרד"ס כאשר הקוד הקבלי למילה פרד"ס הינו עולם עליון . פשט –המשמעות הפשוטה של הכתובים,רמז –רמזים ע"י גימטרייאות חילופי אותיות ראשי תיבות סופי תיבות (נוטריקון) ,דרש- משמעות מדרשית, סוד- משמעות נסתרת ,קבלה . ארבעת אופני הלימוד האלו הם ארבעת המפתחות שבעזרתם התורה נפתחת וחושפת בפנינו את סודותיה. אך לא רק את סודותיה התורה חושפת בפנינו אלא גם את סודות היקום כולו, סודות החומר, סודות ההיסטוריה והעתיד, סודות האדם ונבכי נשמתו. כמו שאמרו חז"ל "הפוך בה והפוך בה וכוליה בה". על פי חז"ל התורה הכתובה היוותה מעין תוכנית אדריכלית לבריאת העולם בכלליות ובפרטיות וכי המחשבה האלוקית נמצאת בתורה והיא הגשר המגשר בינינו לבין בוראנו.
בבואנו "לטייל בפרד"ס " עלינו להשתמש במפתחות המצוינות לעיל פשט רמז דרש וסוד בצורה הנכונה. כלומר כשאדם עוסק בפשט רמז ודרש הרי שהוא אוחז לכאורה בבחינה של נגלה וכאשר הוא נכנס לסוד אזי לכאורה רק הסוד הוא סוד והפשט רמז דרש הם בבחינת נגלה אך לימדונו חכמינו המקובלים שכאשר משלים האדם את קומת הסוד מתברר לו שכל הפרדס הוא סוד.כמו שנרמז ע"י דוד המלך בתהילים לב פסוק ט " אל תהיו כסוס כפרד אין הבין..." סוס –סוד ורק סוד, פרד- פשט רמז דרש . מאז ומעולם הרצון האנושי הוא לחקור ולחפש בנעלם במעשה בראשית ומעשה מרכבה את ההיגיון הצרוף למחשבת הבריאה דרכו יהיה ניתן להכיר טוב יותר את הבורא. על דרך משל הגשר המגשר בין שמים לארץ .אמנם חכמת הקבלה עוסקת רבות בידיעת האדם את בוראו, אך יחד עם זאת בכדי שהאדם ידע את בוראו עליו לידע תחילה את עצמו ומתוך ידיעת עצמו יבוא לידיעת בוראו ככתוב "מבשרי אחזה אלוק" (איוב יט כו) . לכן כאשר אנו הוגים ולומדים בתורה בכל מקום ומוצאים בכתובים את עצמנו ,לומדים משם על כוחות נפשנו ותיעולם למקומות הנכונים על מנת להשגת איזון ושלמות הנפש זהו לימוד קבלה באופן המעשי להבדיל מקבלה מעשית כמאמר דוד המלך תהילים מ "אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי. ולעשות רצונך אלוקי חפצתי ותורתך בתוך מעי" .
בפרשת במדבר הקב"ה מצווה את משה למנות את כל עם ישראל במדבר סיני באחד לחודש השני הוא חודש אייר (השני למניין החודשים ) בשנה השנייה לצאתם ממצריים אך במעגל השנה לעולם נקרא את פרשת במדבר לפני חג השבועות שהוא חג מתן תורה ואמרו חכמינו שבכל מועד ממועדי ישראל קיימת הארה רוחנית הנמשכת מאותו אירוע שלזכרו תוקן חג זה בבחינת "בימים ההם בזמן הזה ".רש"י מסביר על הפסוק הראשון בפרשה שמתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כלומר הבורא אוהב אתנו כל כך, ומצהיר זאת בכמה מקומות בתורה, עד שמונה אותנו כל רגע. לכן ראוי לשאול האם יש קרקע בריאה יותר לאדם הרוצה להכין עצמו ליום קבלת ההוראות השמימיות מפי עליון מאשר הידיעה שהנותן אותם אוהב אותו באשר הוא?
מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז 'חכמה'.