מלחמת היצרים

חז"ל לימדו כי יצר הרע הוא מסוכן ושתלטן ומסוגל לשנות סדרי חיים ועושה באדם כבתוך שלו. בתלמוד מציגים את יצר הרע כאורח המתדפק על דלת המבקש רשות להיכנס, באם יידחה הוא לא ישוב באותו היום אך אם ייכנס יש ביכולתו להפוך לאדון בתוך הבית ולדחוק את האדם ממקומו. אם כן, כיצד עלינו להרחיק מאתנו את היצר המקנן בתוכנו המאיים על שלוות הנפש? התשובה לכך מובאת בקבלה באופן חד ובהיר.

המונח "יצר הרע" המופיע בזוהר,בתלמוד ובספרות קודש רבה כוונתו בין השאר לרצונות הנמוך והרדודים המטים את האדם ומושכים אותו לעבר מדרגה רוחנית נמוכה, שביכולתה אף להקרין על עולמו הגשמי .בבראשית כתוב "כי יצר לב האדם רע מנעוריו"(ח', כא'). אותו יצר רע מסוכן ושתלטן מסוגל לשנות סדרי חיים ועושה באדם כבתוך שלו. בתלמוד מציגים את יצר הרע כאורח המתדפק על דלת המבקש רשות להיכנס, באם יידחה הוא לא ישוב באותו היום אך אם ייכנס יש ביכולתו להפוך לאדון בתוך הבית ולדחוק את האדם ממקומו. בסיטואציה כזאת כל ניסיונותיו של האדם לשוות "לאורח" פן חיובי עולים בתוהו,הם נידונים מראש לכישלון והדרך לבלבול ולכאוס קצרה מתמיד. "איזהו הגיבור הכובש את יצרו"(מסכת אבות,ד').בשאלה הרטורית המובאת במשנה,עולה כי היצר תמיד ינסה לגבור ולהכניע את האדם ואפילו הגיבור לא יוכל לו. חז"ל לימדו כי גיבור הוא מי שמסוגל "לנצח" את עצמו ולגבור על יצריו."יצרו" בהיפוך אותיות מגלה את המילה "יוצר" דהיינו הבורא ומי שגובר על יצרו כובש ומשיג את מדרגת ההידמות לבורא. מכאן,שרק יחידי סגולה הנמנעים מלתת דריסת רגל לאותו יצר חמקמק ומתעתע יכולים להתקרב אל יוצרם ולהגשים את מטרותיהם בצורה כשרה ובאופן לגיטימי שאינו פוגע באחרים.לעומת זאת מי שבוחר להשיג מטרותיו בדרכים אסורות הופך בעצם את יצר הרע לבן ברית שבאמצעותו הוא מבקש להשיג את שחפץ ליבו.יובן למעין בנאמר, כי לא כל הדרכים כשרות בדרך להצלחה,לעיתים הדרך חשובה אף יותר מהמטרה. אציין, כי הצלחה הנשענת על נטייה רגשית שלילית המביאה את האדם להיות קורבן של תאוותיו, סופה להיות כבית ללא יסודות- מט ליפול ורעוע. אם כן, כיצד עלינו להרחיק מאתנו את היצר המקנן בתוכנו המאיים על שלוות הנפש? התשובה לכך מובאת בקבלה באופן בהיר,חד וברור. הרצון ליהנות, למלא את עצמנו בתענוג, מצוי בכל בן אנוש. אם כוונת הרצון,ולא הרצון עצמו, היא לקבל לעצמנו בלבד מתוך שיקולים אגואיסטים,אזי יש לראות בכך "רע" (ר"ת רצון עצמי). שהרי הרצון הוא חומר קבוע שאינו בר שינוי ולפיכך אין לראות בו טוב או רע. ובמילים אחרות, הרצון הוא כוח גולמי וקבוע , כך שהכוונה המובעת ברצון,בחירה חופשית מדעת, היא זאת הקובעת את מידתו-טוב או רע. ישנם רצונות הטבועים בנו והשייכים לעולמות חי, צומח ודומם שהם בלתי משתנים ולגביהם אין לנו בחירה חופשית. אך היצר הרע,הוא הרצון לקבל לעצמי, מצוי בדרגת המדבר (אדם) בלבד ולגביו חלה משמעות הכוונה המוחדרת ברצון.

אסביר, הרצון הוא חומר בלתי משתנה שנברא באדם בכוונת מכוון על ידי הבורא. הכוונה שנוצרה יחד ומעל לרצון היא תועלתית למען האדם בלבד,ועל האדם לזהות את הכוונה האגואיסטית (יצר רע)המובעת ברצון ולדעת כיצד להופכה לכוונה אלטרואיסטית(יצר טוב). יובן כי הרצון "לקבל לעצמי" מפר את האיזון והאחדות ומשחית את מידת ההשפעה לזולת. כאשר האדם נותן דריסת רגל לרצונותיו האגואיסטיים הדבר נקרא "יצר רע" הואיל והוא מבודד את האדם,מכוון נגד ההשפעה לזולת ועומד בניגוד גמור לתכונת הבורא להשפיע טוב לברואיו. לעומת זאת מי שמחדיר ברצונותיו כוונה להיטיב עם האחר,אזי הוא רוכש את מדרגת ההידמות לבורא ומכאן הוא נותן ביטוי ליצר הטוב במלוא תפארתו. לפיכך,הן היצר הטוב והן היצר הרע נמדדים על פי הכוונה המובעת ברצון ובדרך יישומו בפועל. 

משכך, עליך לברור היטב את הכוונות ולבחור רק את אלה שיש לך לגביהם בחירה חופשית. לכן קביעת הטוב או הרע היא בידי מתוך זיהוי והכרת תכונת האגו הייחודית המצויה בי. ומכל הכוונות שלי עליי לבחור, רק את אלה שבהם אני בעל בחירה חופשית, להתחבר עם האחרים בכוונה אחת של השפעה הדדית, בכך אנו נדמים לקב"ה. יובן, כי רק כאן אני בעל בחירה לקבוע את הופעתו של היצר הטוב או היצר הרע בחיי. כל זאת על פי אמות מידה ברורות המקרבות או מרחיקות בינינו. הדבר מובא בספירת הבינה, המזוהה עם תכונת השפעת הבורא, כשאר היא נפגשת עם הרצון האגואיסטי היא הופכת אותו מכוונה לקבל לעצמי לכוונה להשפיע. לסיכום, אם נדע להפנים ולהעריך נכון את העובדה כי כל הדברים המשמעותיים והחשובים באמת המסוגלים לגרום אושר עילאי (כדוגמת: אהבה,זיווג ראוי,ילדים ומשפחה,בריאות.) ניתנים לאדם במתנה מצד הבורא ואין להם מחיר. ניווכח לראות כי מי שחי בתחושה שיש לו הכל מצליח לגמד את יצר הרע ,לרסן אותו ולהשיג נחת רוח. לעומת זאת מי שחי בתחושה של חסרים תמידיים, לעולם יהיה שבוי במעגל האינסופי של ניסיונות חוזרים ונשנים לספק את יצריי ליבו ולא ימצא לנפשו מרגוע. בזוהר נאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם"(כרך א',עט'). ללמדנו חלה עלינו החובה האישית לשלוט בחיינו ולא להיות עבדים של תאוות ותשוקות שבסיסן חסר תכלית . שהרי כל תאווה מסופקת מולידה תאווה חדשה קשה ותובענית יותר. התקופה כעת הינה בסימן התחדשות ורעננות, זמן זה של שנה חדשה בפתח, טומן בחובו שפע הזדמנויות חדשות לעתיד טוב יותר. דעו כי המפתח להצלחה ולהכרת הטוב נמצא אצלנו ותלוי בנו בלבד ובהשקפת עולמנו הפרטית .לכן ניטשו את היצר הרע הגס והמגושם ודיבקו ביצר הטוב והמיטיב. 

מוגש בברכה
יצחק אהרון,ראש מרכז "חכמה".