מלא ידינו מברכותיך

בבואנו ללמוד על טעם קיום מצווה כלשהי חשוב שנדע שקיימת קורלציה מובהקת בין העולם הגשמי לעולם הרוחני וישנם יחסי גומלין בין השניים. בדברים הבאים נלמד על מצוות נטילת ידיים ,שהיא אחת המצוות העיקריות והחשובות ביהדות ואף בדתות המרכזיות המים מהווים יסוד מקודש שמסוגל לטהר.  

 דיני נטילת ידיים נידונים במשנה- במסכת ידיים ובתלמוד הבבלי אין  התמקדות ממשית במצווה זו  והעיסוק בה מפוזר במסכתות שונות (עירובין, שבת). עם זאת, עיקר הדיון בנטילת ידיים מרוכז במסכת חולין (מדף ק"ה עמוד א' ועד דף ק"ז עמוד ב'). מדובר במצווה פשוטה, שאינה מצריכה הכנות מיוחדות לקיומה ואינה גוזלת זמן ומאמצים מיוחדים.

על אף שהנטילה לא נזכרה בתורה, מדובר באחת משבע תקנות חכמים.  בחכמת הקבלה מייחסים לנטילת ידיים השפעות רוחניות גדולות ביותר על האדם. טעם קיום המצווה מופיע בזוהר (מדרש רות) ואף רבי אליעזר הגדול, מי שהיה רבו של רבי עקיבא, ציין בצוואתו את עומקה ומשמעותה של המצווה:  בני, הוי זהיר בכלי של מים סמוך למיטתך. וכשתקום בבוקר, אל תיטול חלוקך ללבוש בלא נטילת ידיים, לא מידך ולא מיד אחר שלא נטל ידיו, כי רוח הטמאה שורה בידיים." דיני הטומאה והטהרה שנקבעו בתורה מחשיבים את כל הגוף ליחידה אחת, כלומר, אם איבר אחד נטמא, כל הגוף טמא וכך גם הטהרה צריכה להיות על כל הגוף. כתוספת לדין זה, הוסיפו חכמים גזירת טומאת ידיים. לפיה גם כאשר אנו יודעים שגוף של אדם נחשב טהור מבחינה הלכתית, גזרו חכמים שידיו יחשבו תמיד שניות לטומאה, דהיינו כאילו נגעו בדבר טמא. מצב 'טמא' הוא מצב סגור ואטום. מצב טהור, לעומת זאת, הוא מצב פתוח. אין לבלבל בין קדושה וטהרה, או בין חולין וטומאה. על פי המקרא וההלכה אדם, או חפץ, יכול להיות קדוש וטמא בעת ובעונה אחת, או לא קדוש, כלומר חולין, אך טהור. טהור משמעו פתוח להשפעה, טמא משמעו שהוא סגור בתוך עצמו ולא ניתן להשפעה.

אם כן כיצד נטילת ידיים במים, שהם חומר פשוט לכאורה, יכולה לגרום להשפעה עמוקה עד כדי טהרה מוחלטת ? חכמת הקבלה מלמדת כי המים הם היסוד הרוחני הגבוה והנשגב ביותר מכל החומרים הגשמיים בבריאה. הפסקאות הראשונות בספר בראשית מתארות את השתלשלות הבריאה הגשמית לרבות בריאת האדם, אולם אף על פי שישנה התייחסות למים ( ורוח ד' מרחפת על פני המים ) עדיין אין כל אין כל אזכור על בריאתם. חז"ל מלמדים בדבריהם שהמים קדמו לארץ עצמה ולבריאת העולם לפני שאנו מונים אותו. ואגב זאת הסיבה שלא מברכים על המים "בורא" אלא מברכים ברכת " שהכל נהיה". "יש שלושה סוגים של  נטילת ידיים. יש נטילה של בוקר, יש נטילה שלפני סעודה ונטילת ידיים של בית הכיסא. מתוך תורת הקבלה נוכל לדעת את משמעות נטילת הידיים של הבוקר. ספר היצירה מקביל בין העשייה האנושית ליצירה האלוהית. עיקרון זה בא לידי ביטוי במערכת שנקראת "עשר הספירות" וביחס לנטילת ידיים.  כוחות היצירה של הקב"ה נמשכים לעולם דרך מערכת  'עשר הספירות'. ועל פי ספר היצירה המקבילה האנושית למערכת זו  הן עשר אצבעות הידיים שאיתן האדם פועל במציאות חייו. אם כן, עת האדם קם בבוקר חלה עליו חובה ליטול ידיו לסירוגין משום רוח טומאה ששרתה עליו בשנתו. הרשב"א כותב כי הטעם לנטילת ידיים בבוקר הוא משום "שאחר השינה נעשה האדם כבריה חדשה ולכן צריך להודות ולהתקדש בנטילת ידיים, ככהן שמקדש ידיו מן הכיור לפני עבודתו".

באדם קיימים חלקים חמישה רוחניים בסדר עולה: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. בזמן שינה נותרת הנפש לבדה ויתר החלקים האחרים מסתלקים מהגוף ושבים אליו בזמן יקיצה ( תודה שהחזרת בי נשמתי)כמובא בתלמוד ששינה היא מצב של אחד חלקי שישים למיתה ומשום כך נטילת ידיים בבוקר היא סגולה לטהרת הנפש. אף הזוהר הקדוש מציין כי כל זמן שאדם לא נטל ידיו בבוקר נשמתו עומדת באפו ואינה נכנסת לגוף, אלא אם ייטול ידיו.  אופן הנטילה הוא לסירוגין. קרי, אוחזים בכלי מלא מים ומתחילים לשפוך על יד ימין, לאחר מכן על יד שמאל, וחוזר חלילה, שלוש פעמים על כל יד, ושש פעמים בסך הכול, ומיד לאחר מכן מברכים. בחכמת הקבלה אף מייחסים לנטילת ידיים סגולה לעשירות. בכוחה של המצווה להשפיע על פרנסת האדם וכן השפע הזורם בחייו. הברכה  "על נטילת ידיים", יוצרת בנוטריקון את ראשי התיבות "עני", כי אדם שמקפיד על נטילת ידיים מבטלת את מידת הדין וזוכה להורקה של ברכה, שפע ופרנסה. אף המילה "מים"  היא נוטריקון של "מלא ידינו מברכותיך". כאן אופן נטילה שונה מלאו ספל או כוס גדולה במים ושפכו מים שלוש פעמים על יד ימין. חזרו על הפעולה כשאתם שופכים מים שלוש פעמים על יד שמאל. לאחר מכן אמרו את הברכה: ברוך אתה אד-ני, אלו-הינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".

כזאת היא דרכה של יהדות מראשיתה. המים ידעו לטהר ולסמל היטב את יסוד החיים. ולכן אין זה פלא שהמים מהווים יסוד בעל ערך מקודש בעיני כל הדתות , כל אחת טעמה ומנהגיה , ובעניין זה אין מחלוקת ביניהן על ערכם הקדוש והנשגב של המים. מצוות נטילת ידיים מטהרת את הנפש ובאותה נשימה אף מוקירה תודה, בעצם התקדשות המצווה, על מידת החסדים, השפע והאהבה שמרעיף הבורא על ברואיו שאלמלא המים האדמה לא תיתן יבולה ונאבד מן הארץ.

מוגש בברכה

יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז "חכמה"