מהי אהבה
"עזה כמות אהבה וקשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש" (שיר השירים ח' ו' ).
פסוק זה מקפל בתוכו חשיבה עמוקה מאד של החכם באדם שלמה המלך המתאר את כוחה ועוצמתה של אהבת אמת.אך אינו מסביר בשום אופן מהי אהבה באמת. הייתכן כי אין באף מקום בתורה ובספרות הקודש הסבר מפורט ומקיף המבאר בצורה עניינית מהי האהבה? התשובה לכך היא חצויה לגלוי ולנסתר. החלק הגלוי מובא בכך שאבני היסוד הבונים אהבה מצויים בכתובים במשמעויות כבדות משקל ומהם ניתן לשאוב את כלל החוקים הפועלים בין גבר ואישה לצורך יצירת אהבה וזיווג ראוי. החלק הנסתר מובא בקבלה הקדושה בדרך של הצפנות ,עשר הספירות ומסע לתוך נפש האדם ובכך מגדירים מהי אהבת אמת על כל משמעויותיה: אהבה כבוד מיניות נאמנות והתמסרות.
כמעט כל גדולי המוחות בכל הזמנים: פילוסופים,פסיכולוגים ואנשי דת ענקיים תהו וחקרו את פשר הרגש האוניברסלי הנקרא אהבה.המסקנה העיקרית שאליה הגיעו היא שאין אפשרות מעשית לקבוע ולהכיל בנוסחה אחת את עוצמת הרגשות וסערת הנפש כאשר אדם מרגיש כי ליבו יוצא לאדם אחר.שכן האהבה היא נשגבת מבינתו של האדם ומושרשת עמוק בחכמת הלב. היא משולה לאינסוף של צבעים וגוונים וכשם שאין שני אנשים זהים כך גם פני האהבה.בין סוגי האהבה השונים ניתן להבחין באהבה שאינה תלויה בדבר כאהבת דוד ויהונתן ובין אהבה התלויה בדבר(מסכת אבות).האחרונה משמעותה שעלינו לדעת לתת מעצמנו ובכך נזכה לקבל.אמנם לא תמיד כל נתינה חייבת קבלה מיידית,אך במכלול היחסים צריך שיהיה איזון בין השניים שאם לא כך הדבר לא תתקיים אהבה התלויה בדבר. ספירת הכתר שהיא הספירה העליונה בעשר הספירות ואיננה משויכת לעולם הגשמי מייצגת את עולם הרגש שלא תמיד נהיר לאדם ומכאן סודותיו נסתרים כסודות הלב. ספירת היסוד מייצגת את המיניות הנאמנות וההתמסרות (נוכחות הזכר ופתיחות הנקבה) ונוגעת בפירות האהבה-ילדים. ספירת הדעת מייצגת את האינטימיות הרגשית,כאשר יש להבחין בין לדעת אודות הבן זוג ובין לדעת אותו ממש,כלומר לחוות את ההוויה הרגשית של להיות בן הזוג ולנסות להעמיד עצמך במקומו.ההכרה בכך עשויה לחסוך סבל ומכאוב רב דווקא בשל העובדה שאנו ממהרים לדון את הצד שכנגד ולא משתדלים מספיק להיכנס לתוך נבכי נשמתו ולדעת היטב את צפונות ליבו שנאמר אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.שהרי אין אפשרות מעשית להיות במקומו באופן מוחלט לכן אל לנו לדון אף אדם. מכיוון שאף אחד מאיתנו לא יכול להיות חבר של אלה השופטים אותו.
השילוב בין ספירת הכתר העליונה ובין ספירת היסוד מביאים את האדם למימוש כלל הפוטנציאלים הגלומים באהבה. בזוהר נאמר "גופא בגופא נשמתה בנשמתה", ארבעים יום לפני יצירת הוולד יוצאת בת קול מהשמים ומכריזה כי בת פלוני תזווג לבן פלוני.דהיינו הזיווג בין גבר לאישה נקבע טרם הולדתם ומהשמים מתחייבים לכך שלזוג תהיה אהבה ראויה וזיווג עליון או בשמו הקבלי זיווג מלכות. דהיינו הזיווג מתחלק לשניים גופני ורגשי ועל שניהם להיות מאוזנים להפרות ולהעשיר את עולם האהבה הפרטי של הזוג וממנו לשאוב את הכוחות להמשך בניית הזוגיות.כמו גביע יין המתמלא תמיד וממנו שותה הזוג לרוויה וממלא את ליבו.אולם לא כל זיווג הוא זיווג עליון(ראה מאמר גורל הזיווגים) והדבר מוביל לגירושין ולפרדות,כל זה בשל סיבות רבות ומגוונות. אחת הבולטות ביניהן היא חוסר הקשבה והתייחסות לפרטים הקטנים בעיקר ולאו דווקא לפרטים הגדולים, מה שבנקל עלול להוביל להרעת היחסים, לניתוק רגשי ולפרימת חבלי הקסם שבין הזוג.
המזל מהאישה
בספר בראשית (ב' כד') נאמר: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". הקבלה מלמדת כי במאמר זה נקבע כי על הגבר לדעת כי עליו לכבד להעריך את רעייתו כי ממנה בא כוח מזלו.עוד נאמר בקבלה כי נפשה של האישה נחצבה במקום בו נחצב הממון, אישה היא בחינת חומה והיא משפיעה על השפע בבית וממנה בא המזל והממון. הזוהר הקדוש מחזק ואומר: "אוקירו נשייכו כי הכי דתתעתרו" . כלומר, עלינו בראש ובראשונה להוקיר ולכבד את נשותינו כדי שנתעשר הן ברוחניות והן בגשמיות. חז"ל אמרו :"אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו" והיטיב לבטא זאת רבי נחמן באומרו : " על ידי בחינת הנקבה בת זוגו, שהיא בחינת הנפש אצלו, על ידה בא לו הממון כי עיקר הממון תלוי בה" (ליקוטי מוהר"ן).
לא לחינם הובאו הציטוטים הללו, אני מודע לעובדה כי לא תמיד קל בזוגיות ולעיתים השגרה חונקת אך עלינו הגברים לדעת כי חלה עלינו החובה לכבד, להעניק(רגשית וחומרית) ולאהוב את האישה כדי שנזכה לשפע רוחני וארצי העשוי לפרוץ ממנה. אנו מכירים את המשפט הידוע "אחרי כל גבר מצליח עומדת אישה טובה".אין הכוונה לאישה הדואגת לבשל,לכבס ולדאוג לצרכים הטכניים של הגבר. אלא לאישה המעניקה שפע מכוח מזלה כאשר היא מרגישה מסופקת רגשית שאם לא כן הדבר היא עלולה לגרוע מכוח המזל.
בחיי המקצועיים אני נתקל בלא מעט אנשים שחיי האהבה שלהם סוערים ומלאי תהפוכות או שנטו אל עבר המסוכן ולעיתים אף הסתיימו באסונות ממש. עלינו לדעת באופן חד משמעי כי יחסים בריאים נובעים מאיזון שלם, בנתינה, קבלה,ויתור,הכרה הדדית ביתרונות וקבלת החסרונות. אם נשכיל להבין כי בכל אחד ואחת נשמה וניצוץ אלוקי נזכה לקבל את השפע המצוי בתוככי נפשו.
מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז "חכמה".