כללי ברזל לבחירת שם

כידוע, בתורת הקבלה מייחסים משמעות עמוקה ועוצמה אדירה לשם האדם. ככל שהשם איכותי יותר כך תהיה השפעתו חיובית על המזל המלווה את האדם בשנות חייו בעולם הזה .בדברים הבאים אתן כללי ברזל בבואכם לקרוא בשם חדש לילד או למבוגר המבקש לשנות את שמו. מומלץ להתייחס לדברים אלו ברצינות הואיל ונסיון העבר יחד עם דברי חכמים מוכיח מעל לכל ספק את אמיתותם וצידקתם ללא עוררין.

כידוע, בתורת קבלה מייחסים משמעות עמוקה ועוצמה אדירה לשם האדם. ככל שהשם איכותי יותר כך תהיה השפעתו חיובית על המזל המלווה את האדם בשנות חייו בעולם הזה . על פי הקבלה האותיות המרכיבות את השם מחברות בין העולם הגשמי לרוחני, הן בדרך כתיבת השם, בדרך שבה הוגים אותו ובסוד הצליל וסימני הניקוד המופיעים בו. מכאן שהשם הוא בבחינת כוח מזלו שם האדם ומשמש כעין "צינור" המעביר את האנרגיה שלילית או חיובית באדם בין עולמו הגשמי ועולמו המטאפיסי. זאת כמובן בבסיס המובא כי שמות ואותיות מזרימים אנרגיות שונות וכוחות ייחודיים המשפיעים ישירות על מאורעות החיים.

בדברים הבאים אתן כללי ברזל בבואכם לקרוא בשם חדש לילד או למבוגר המבקש לשנות את שמו. מומלץ להתייחס לדברים אלו ברצינות הואיל ונסיון העבר יחד עם דברי חכמים מוכיח מעל לכל ספק את אמיתותם וצידקתם ללא עוררין.

*חשוב לדעת כי השם לילד חייב להתקבל בהסכמת ההורים. אנא מכם, אל תשתפו אדם אחר ואל תבקשו עצתו בתהליך בחירת השם. בני משפחה, דודים והורים כבודם במקומם מונח אך יחד עם זאת אין להם בעלות על השם ובוודאי לא שמורה להם הזכות להיפגע באם לילד לא ניתן שם כרצונם . אולם יש הנוהגים במידת הכבוד להורים וקוראים לילד על שם אחד מהם. בעדות המזרח נהוג לעשות כך כשההורה עודו בחיים ובעדות אשכנז כשההורה נפטר. 

* לא מומלץ לקרוא על שם אדם שנהרג, התאבד או היו לו חיים רצופי קשים. אין לקרוא על שם אדם שהסתלק מן העולם באופן טראגי כמו ממחלה קשה, תאונה, ובכל דרך שיש בה קיצור ימים ושנים כתוצאה מאסון. אם היה סב שמת באופן קשה או נרצח חס וחלילה, ונולד לו כעת נכד – לא יקראו לו בשמו, אלא בתוספת שם. ויש הנוהגים להוסיף לשם המקורי: חי, חיים, יחיאל. 

* אין לקרוא שמות זכריים לבנות ולהפך- אין לקרוא לבן בשם של בת ולא לבת בשם של בן. ודבר זה ראוי להקפיד עליו שהוא עלול לגרום לעיכובים ולבעיות בכוח המזל. לעניין זה התייחס האר"י הקדוש בכתבי האר"י שער הגילגולים ואסר את חילופי השמות באומרו כי באם קוראים לנקבה בשם זכרי אזי הדבר מקשר אותה לשורש זכרי מה שעלול לגרום לה לבעיות התנהגות, לסערת נפש ואפילו עד כדי בעיה בפריון העתידי. ואותו הכלל הוא גם לבנים.

* להיזהר בשם שמכיל אותיות קודש. מותר לקרוא בשם המכיל אחד משמותיו של הבורא רק אם הוא מופיע בתנ"ך. אך יש להמנע מלקרוא בשם כזה באם אינו מופיע בכתובים. שמות כמו אוראל, בת-אל, שי- אל , נסיה וכדומה. על אף המשמעות החיובית הם אינם מובאים בשורשי השמות ולכן דווקא בשל ההקשר הרעיוני המיוחד הם עלולים להפעיל כוחות רוחניים של מעלה ולא תמיד בכיוון הרצוי. * לא לקרוא בשמות של מלאכים, אלא אם כן זה שם ידוע. לכתחילה אין שום איסור או חשש מלקרוא בשמות מלאכי ארגמ"ן שהם ר"ת אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל ונוריאל. אך חכמי הקבלה גורסים כי בשום מקרה אין לקרוא בשמות מלאכים אחרים, על אף שמצד הדין אין בזה איסור קיים החשש של שימוש לא ראוי בשמות קדושים המסוגלים לעורר כוחות אדירים שיש להמנע מהם. 

* מומלץ שם בעל שלוש אותיות לפחות. מאז ימי עולם לימדו חכמי הקבלה כי לפני בריאת כל העולמות יצר הבורא את האותיות וטמן בכל אות כוח רוחני אנרגטי המייחד אותה, ככתוב בזוהר כיצד באה כל אות לפני ה' וביקשה להיות הראשונה לתחילת מעשה הבריאה (בראשית,הקדמה). מכאן אנו למדים שהאותיות הן כלים לאורו של הבורא והעיסוק הרוחני בהן – אם בקריאה ואם באמצעות התבוננות עשויים למשוך שפע על האדם. לפיכך אנו למדים כי קיימת טרנספורמציה של כוחות רוחניים הזורמים באותיות ולכן כדאי לקשר את האדם עם שם המכיל לפחות שלוש אותיות. יחד עם זאת יובן כי אין להגזים ולהרבות אותיות בתיבת השם משום חוסר תועלת.

* קיים איסור על גריעה או הוספה של שמות תנ"כיים. חכמת הקבלה מלמדת כי את השמות המובאים במקרא תיקנו אנשים בעלי רוח הקודש שהיו בקיאים מאוד בעולם הנסתרות והכירו היטב את הדינמיקה הזורמת בכל שם. עד כי ידעו לעמוד במדוייק על טבעו, אופיו ומהותו הפנימית של האדם . לפיכך אין להוסיף אות או להחסיר אות משם המופיע בתנ"ך הואיל וקיימת משמעות גדולה הן לסדר האותיות בתיבת השם והן לתוכנו ומימלא כל המוסיף הוא בבחינת גורע וכל הגורע הוא בבחינת פוגם. יחד עם זאת לא כל שם המופיע בתנ"ך הוא אכן ראוי. לכן לא מומלץ לכתחילה לקרוא "מתן" שהוא שם של כהן לעבודה זרה, למרות שמשמעות השם היא חיובית. לא טוב לקרוא בשם "לילי" אותו כנ"ל לא טוב לקרוא לכתחילה בשם "ענת" או "נבו" שהם שמות שהוזכרו בהקשר שלילי בתורה. אולם, אם יש שם שהוא גם שם של צדיק וגם שם של רשע, כמו נעמה או ישמעאל - מותר לקרוא בו ולכוון על רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול - מראשי הדור הראשון של התנאים. שימש ככהן גדול בבית המקדש השני. ולא על ישמעאל שהיה פרא אדם, על נעמה אשת נח ולא על נעמה אחות תובל קין. 

* הענקת שני שמות לילד. יש הנוהגים לתת שני שמות לילד אך אין חובה או צורך בדבר. מצד הדין מותר לקרוא בשני שמות למרות שמלכתחילה אין בכוונת ההורים להשתמש בשם השני. אך אין לראות בכך המלצה אלא דבר נסלח הואיל ובסיכומו של עניין נתינת שני שמות הוא ראוי רק אם קוראים בשניהם. דעו כי עניין זה מחייב התייחסות ושיקול דעת באם קיים הכרח לשם נוסף ולדרוש את סיבת העניין. מי שיש לו שני שמות יזכיר אותם בזמן עלייה לתורה.

עוד אוסיף, הזוהר הקדוש מלמד כי העולם הזה כמו עולמות עליונים נברא בכוח הדיבור ע"י אותיות לשון הקודש אשר שימשו כלים ביד היוצר בבואו ליצור את עולמו . עשרים ושתיים אותיות השפה העברית משמשות מעטפת לאנרגיה רוחנית עליונה כצינורות שפע המשפיעים על האדם ממרומים. העוצמה הטמונה בשם הפרטי מתקבלת מכמה מסלולים היונקים ממוקדי כוח שונים. אותה עוצמה גולמית מקורה בשילוב ובצירוף האותיות לכדי צליל זיהוי ברור הנקרא שם האדם ועל כך ארחיב. חוכמת הקבלה מלמדת כי בעשרה מאמרות נברא העולם. המאמר הראשון " יהי אור " אינו בא להביע את האור הפשוט הנקלט בעין האדם אלא לאור אלוהי רוחני ועצום המתפשט מסוף העולם ועד סופו. אותו אור עליון נמשך למציאות הגשמית דרך שני שנאים גדולים : עשר הספירות ואותיות השפה העברית ( כמובא בספר יצירה במשנה א') . לכל אות קיים קוד בלעדי המעניק לה את הכוח האנרגטי להמשכיות והתפשטות האור העליון. מכאן, שקיים שוני מהותי בין האותיות השונות הבא לידי ביטוי בכוח המיוחד והפרטי שניתן לכל אחת מהן ושאינו קיים באחרת. יתרה מכך , אם נרד לעומקם של דברים נראה כי ישנן אותיות המורכבות מאותיות אחרות ובצורתן מרמזות על כוחות שונים הזורמים בהן. לדוגמא : האות א' בנויה מוו אלכסונית ופעמיים יוד . ה' בנויה מדלת ויוד, האות ת' מריש ונון ועוד.... 
הקבלה גורסת כי שם האדם מהווה את הכלי היסודי המקשר אותו בין העולם הגשמי לעולם הרוחני. איכות השם משפיעה ישירות על המזל המלווה את האדם בשנות חייו בעולם הזה. אחת השיטות הנפוצות והנכונות לבחינת מזלו של האדם היא עפ"י ניתוח השם הפרטי ושם האם בלבד. שם האב אינו משמש פקטור בכוח המזל הואיל והאם לבדה מייצגת את שורש נשמת האדם. בעניין זה יש להבחין בין השיטה הנומרולוגית ובין השיטה הקבלית. הראשונה עוסקת בהמרת אותיות למספרים ובכך מראה קווים כלליים אודות בעל השם ותו לא. השנייה, עמוקה הרבה יותר ועוסקת בבחינה יסודית של הכוחות המרכזיים השולטים בחיי הפרט. לאותיות המרכיבות את השם,לצירופן ולסדר הופעתן השפעה עצומה על האדם. כאמור , בדיקה קבלית עמוקה משרטטת באופן מדויק את מהות האדם ומזלו. היא מעניקה המלצות ברורות ופתרונות נפלאים בתחומים כגון : זוגיות , פרנסה , קריירה וכדומה. כל זאת על מנת לשפר משמעותית את איכות החיים. 

לצערי הרב , בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה גואה של שינוי ו / או הוספת שמות לכל אלה הנמצאים במצוקה. " יודעי דבר " קובעים כי שינוי השם הוא המפתח המבטיח מזור לכאב. ברצוני לומר כי החלפת השם דורשת זהירות מרבית ושיקול דעת עמוק. הואיל ומדובר בהחלטה גורלית העשויה לחולל שינויים דרמטיים בחיי הפרט . יתרה מזאת , כל שינוי בשם ואפילו שינוי מזערי בסדר הופעת האותיות אסור שיעשה כלאחר יד ובהתייעצות עם מי שאינו מוסמך לכך. ההשפעה עלולה להיות הרסנית וכמוה כברכה לבטלה.

לסיכום, הקב"ה מצפין בשם האדם ובשם אימו את כוח מזלו. שם האם הוא שורש נשמת האדם ומייצג את הבאר ממנה נשאב המזל. תורת הקבלה מייחסת משמעות עליונה לשם האדם ולעוצמה המצויה בו. פריצת הצופן והבנת הזרימה הרוחנית באותיות השם הפרטי מגלה את הפרטים העמוקים ברובד הנסתר אודות האדם ומזלו . מכאן הקביעה – " טוב שם משמן טוב ". 

מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז "חכמה".