חכמת הקבלה
צור קשר:
השאר פרטים
השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם
התקשר עכשיו: 03-9220784
חלומות שווא ידברו ?
מאמרים

חלומות שווא ידברו ?

בדממת הלילה כשלא הייתה סיבה חיצונית שתפריע לחיים המסתוריים של השינה וללא כל הכנה מוקדמת נפתחים לפתע שערי חלימה ועולם של חידות וסימנים יוצר את המגע בין המסתורי ובין הנעלם.

 

 

 

אתם מכירים הסיפור מקרוב, קרוב מאוד אפילו. בדממת הלילה כשלא הייתה סיבה חיצונית שתפריע לחיים המסתוריים של השינה וללא כל הכנה מוקדמת נפתחים לפתע שערי חלימה ועולם של חידות וסימנים יוצר את המגע בין המסתורי ובין הנעלם. מבעד לעיניים עצומות נפתחים חלונות אל מציאות חידתית שתכניה לעתים מסתוריים וסמליים, ועבר הווה ועתיד מצויים בה גם יחד. אולי החלומות הגיעו להריע למנוחתו של האדם העייף, האם פני אימו וזיכרונות ילדותו המוקדמת זהרו במוחו והאירו את חשכת התבונה שלו? אך מה בנוגע לאנרגיה הרוחשת של התודעה, ומה בנוגע לחומר ממנו עשויים חלומות שגורמים למוח וללב לפעום בהתרגשות, כמו גאות ושפל של ים מבודד ולא נודע.


אפילו בזמן שינה המוח פועם, הולם ומהבהב בעיסוק המורכב של החיים, חולם, זוכר ומנסה להבין דברים. למחשבות ,לדמיון ולחלומות שלנו יש מציאות, אף אם אינה נראית בעין אנושית. כשהמצרים  העתיקים הביטו בשמי הלילה וראו את צידה התחתון של 'נות' ,אלת שביל החלב , הם האמינו שמדי ערב היא בולעת  את השמש למשך הלילה ומדי בוקר נולדת השמש מחדש מתוך רחמה.כשהם עצמו את עיניהם והחלו לחלום הם עברו ,על פי אמונתם, לעולם הבא וכך הפכה החלימה למעין פולחן ואמצעי לגלות מה טומן בחובו עתידם או לשלוח מסר לאלים תוך כדי שינה. 

בימים ההם האמינו שחלומות הם דבר האלים ולכן היה קל לשכנע את העם בהנהגה האלוקית על ידי הבאת חלום לידיעת הכלל. כי בהעדר נימוקים מספקים חלום יכול להיות הדרך המשכנעת ביותר של ההשגחה כאשר היא מתגלה לאדם בשנתו .החלום כתופעה אנושית לא רצונית, שתכניו לרוב מסתורים  ושפתו אינה נודעת, הציב בפני חז"ל אתגר פרשני מורכב אשר בא לידי ביטוי בעשרות רבות של מאמרים, סיפורים ודיונים תיאולוגיים הקשורים לעולם החלומות. מחד טענו חז"ל כי לא כל חלום יש בו מסר חשוב אם בכלל, כמאמר הנביא זכריה "כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן, וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶרוַחֲלֹומוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרו (זכריה י' ב'). כלומר, ישנם  חלומות המוגדרים "שווא" והם מעין תעלת ניקוז שפכים פסיכולוגיים של מחשבות טורדניות ולחצים נפשיים הנחווים במהלך היום ומוצאים פורקן בשינה. אותם חלומות יופיעו בד"כ באופן מבולבל, מלחיץ ומבהיל וכל זה מתרחש על פי רוב  באשמורת הראשונה של הלילה וכאמור, אין בהם ממש.

אך אנו יודעים שלא כל החלומות שווא הם ובעיון בין דפי המקרא אנו מוצאים כבר בהתחלה את ספר בראשית שמציג על בימת התנ"ך את יוסף, המוכר גם בשמו המסחרי- 'צפנת פענח' (מפענח צפונות). מגה כוכב מקראי שעלה לגדולה מסחררת בזכות תבונתו ויכולותיו הנדירות לפרש את חלומותיהם של המצריים ולנבא את העתיד לבוא , באמצעות הסימנים והסימבולים המופיעים בחלום.  בסיפור יוסף משתקפת האמונה שחלומות אינם תמהיל חסר חשיבות של אסוציאציות, סמלים ודימויים חסרי משמעות, אלא צוהר דרכו ניתן ללמוד אודות נפש האדם ופעולותיה ומהם סימני הדרך המנבאים את העתיד ומנחים את האדם בדרכו. יוסף מצליח לזהות בחלומו של פרעה מסר החומק מעיניהם של פרשני החלומות המצריים ובמיומנות רבה הוא מצליח היכן שנכשלו אחרים. מנקודת מבט זו יש במקרא כוונה חינוכית מובהקת לפיה החלומות הם עדות מוצקה לגדולתו של הבורא כמנהיג, משגיח ומכוון גורלות בני האדם והחלום הוא הצינור דרכו עוברים מסרים משמים לארץ. מקובלת הדעה שלא כל חלום דורש פתרון ולעיתים הוא יכול להתפרש  ככלי ריק , לעיתים אמצעי נפלא לגילוי העתיד ולפעמים, וזו הנקודה החשובה ביותר:  הדבקות הנפשית והאמונה הבלתי מעורערת בידיעת החלום ופשרו יכולים להצית אפקט פיגמליון- נבואה שמגשימה את עצמה. האם ידע יוסף על אפקט פיגמליון? אני מסופק. אבל בתבונתו ובחכמתו ידע שלמילים יש כוח עצום המסוגל לשנות את פני המציאות.
טרם עלה לגדולה יוסף טורח לספר לאחיו בפירוט רב על חלומותיו ובדבריו חורץ את עתידו ומעורר עליו את חמתם וקנאתם, אלמלא קנאת אחיו בו לא היה דורך במצרים, אם לא היה פותר חלומו של שר המשקים לא היה נודע שמו מלפני פרעה, אלמלא חלומותיו של פרעה שהשתוקקו לפתרון לא היה נעשה לשר האוצר, משנה למלך ולמשביר של ארץ מצרים. אז אם הנבואה שמגשימה את עצמה משחקת בחלום יוסף מדוע שלא תופיע גם בחלומות פרעה?  יוסף שברכת ה' עליו "ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח" ידע שהחלום מנבא בצורת קשה העושה את דרכה למצרים אך הוא בעיקר הבחין בלחץ והסערה הנפשית שמטלטלים את פרעה שתובע התייחסות ופשר לחלומותיו, כך שסביר בהחלט להניח שאם יציע פתרון רע הוא עלול למצוא את ראשו מנותק מגופו. כמו תמיד הוא היה מספיק חכם להבין, שחובה לחתום את פרשנותו מול פרעה במילים אופטימיות המעוררות תקווה, פעולה ומטרה בלב השומע.  

בתלמוד הבבלי במסכת ברכות מובא "עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה"  כל עשרים וארבעה פותרי החלומות שהיו בירושלים פתרו חלום אחד בעשרים וארבע פרשנויות שונות וכל אחת מהן התקיימה. ללמדך שהפתרון לחלום גדול מהחלום עצמו כי "כל החלומות הולכים אחר הפה". כאמור, לחלום מודלים והיבטים שונים אך לכולם מכנה משותף הכרחי, כפי שחכמי הקבלה לימדו שיש לפתור חלום לטובה ובדרך של הצעה זהירה ולא של פענוח ודקדוק. בהכוונה לפתרון ולא לקביעה מוחלטת כי " הנסתרות לה' אלוקינו ". כך בעצם אנחנו גולשים אל התחום היצירתי שבנפש המתפעלת ופתרון נאה לחלום יכול להוות מקור השראה המעניק תחושה של תקווה, עידוד והנעה לפעולה. כך מדי לילה חוזר על עצמו ריטואל קבוע של יציאת הנשמה מהגוף אל בוראה וכור מחצבה, בשובה היא מבטאת את עצמה בתהליכים נפשיים שמעצבים את רוחנו כמו בחלום כך בזמן ערות. חכמת קבלה גורסת שמעצם היותנו בני חלוף אנו רעבים למשמעותיות, ליד מכוונת ולסימנים לכך שלקיומנו האנושי יש משמעות מיוחדת ביקום והחלום ופשרו הם עדות מרתקת לכך. הנחישות והסקרנות האנושית למצוא פתרונות לחידות הלילה הם עדות לנשמה שבתוכנו. אם החיים הם חידה שמסתירה סיבה ויעוד אז החלום הוא רמז מסייע להמשיך לעצב את עולמנו. ייתכן שלחיים לא תהיה מטרה אחידה אחת אבל זה לא אמור לעצור אותנו מהחיפוש אחריה ייתכן שמציאת סיבה ואמונה בה הם כל מה שאנחנו לחלום.   
מוגש בברכה
יצחק אהרון , ראש מרכז 'חכמה'.

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה