חודש אדר הנהדר
מלבד לחודש תשרי,שהוא ראש השנה לדין,ישנו ראש שנה שחל באמצעיתה של השנה והוא חודש ניסן. זהו החודש הראשון למניין החודשים שבלוח השנה העברית. יוצא שבניגוד גמור לחודש אלול שהוא חודש התשובה הרציני וחמור הסבר הנתון תחת אימת יום הדין של השנה המתקרבת. חודש אדר הוא החודש המקדים לניסן והוא מלא בצחוק,בהומור ושמחה, שכאמור עומדים בסתירה מהותית לאופן שבו יש לקבל את פניה של השנה החדשה . מדוע דווקא אדר קיבל ב' חודשים בשנה מעוברת, מה סודו ומהן המשמעויות המקופלות בו.
בספר קדושת לוי מובא כי לעיתים חודש אדר מונה ב' חודשים ונקרא חודש העיבור. הטעם לכך מבואר במזל דגים ובסיפור יוסף הצדיק שהוא בעצמו נמשל לדגים ככתוב: "וידגו לרוב בקרב הארץ שאין שולט בו עין הרע כדגים שבים, מה דגים שבים מכוסים כך זרעו של יוסף בן פרת יוסף בן פרת עלי עין (שם מט, כב)". עוד נאמר כי דג בהיפוך האותיות הוא גד,מלשון מזל, ובחודש אדר נתרומם מזל ישראל ומכיוון שיוסף הוליד שני שבטים - מנשה ואפרים,לכן יש לפעמים שני חודשי אדר. אם נשים לב נראה כי כל המזלות נקראים בלשון יחיד "גדי,אריה,קשת,טלה,שור,סרטן,עקרב,דלי,בתולה ומזל חודש אדר נקרא בשם דגים שהוא רמז לשני חודשים הנקראים אדר. וראה כי מזלות כל החדשים נקראו בלשון יחיד ומזל חדש אדר נקרא בלשון רבים: דגים המרמז על ב' חודשים של אדר ואין לאדר שני מזל אלא זה של אדר ראשון. מזלות תשרי וסיוון שנקראים אף הם בלשון רבים –מאזניים ותאומים אינם אלא לשון יחיד שהרי אין מאזניים ותאומים אלא בשניים ולא ניתן לכנותם בלשון יחיד אך מזל דגים ניתן לכנותו גם בלשון יחיד. בספר יצירה כתוב :"המליך אות ק' בצחוק וקשר לו כתר וצירפן זה בזה וצר בהן דגים בעולם ואדר בשנה"(פרק ה'). אות חודש אדר היא ק' ובקדושתה היא מעניקה כוחות פנימיים להתעלות נפשית מעל לעולם החומר. הכוכב השולט על חודש אדר הוא צדק והאות המיוחסת לו היא ג' ובמשמעותה הקבלית מסמלת את גמילות החסדים ולכן נמצאת בסדר האותיות לפני האות ד'. קרי, בכוחה לגמול חסד לדל ומעניקה שפע ברכה והצלחה. מכאן נבין כי בצרוף האותיות ג' ו-ד' נקבל את המילה גד ובהיפוך דג שהוא מזל החודש. מזל דגים שייך ל"יסוד המים", המקובל הרב חיים ויטאל זצ"ל כותב שהמאפיין העיקרי של "יסוד המים" הן ההנאות והתאוות. נמצא כי לבן מזל דגים מלחמה בפן נוסף של השקר, שהרי התאוות בשקר יסודם. הם מתגמלים את האדם לזמן מועט וחיש מהרה נולד רעב לתאווה חדשה.
חודש אדר, מסבירים המקובלים הוא חודש גמר התיקון ומסיים את מחזוריות השנה.הם לימדו כי יחודו של אדר, אינו נעוץ בהתחפשות ובשתייה לשכרה, אלא בהכרת העובדה שבנקודת זמן היסטורית היהודים כולם במצוקתם הקשה התאחדו יחדיו והתאגדו כאיש אחד בלב אחד ומתוך האחדות, השיתוף והרצון לסייע איש לזולתו ,הם הצליחו למשוך על עצמם את כוחו של האור העליון , הוא אור הבורא המתגלה לברואיו, שיצר לתקופה מסוימת מציאות שונה מהמוכרת. כזאת שבה השפע הרוחני מצד הבורא מגיע לאדם השם לנגד עיניו קודם את מצוקת הזולת ושיברו ורק אח"כ את שלו. לפיכך רואה הקבלה בשינוי הגישה מיחידים שכל רצונם לקבל לעצמם להתחברות חברתית ולערבות קולקטיבית- הדדית את המפתח למשיכת האור העליון שסייע להם להינצל ולקרוע מעליהם גזירת שמד. המהפך העצום שחוללו היהודים בזמנו כלפי ראיית החיים ברובד הרוחני, גרר אחריו היפוך דרמטי של העדפת הרוח על החומר. אם כן, ביהדות בכלל ובחכמת הקבלה בפרט מייחסים לשמחה ולצחוק הבוקעים מהלב אמצעי נפלא ונעלה להמתקת הדינים השורים על האדם, למחיקת כל כעס והקפדה ויש הרואים בכך אפילו סגולה במידת התיקון והתשובה, שהרי כבר נאמר "לב שמח יטיב גהה". שמו של חודש אדר, כמו יתר שמות החודשים העבריים האחרים, מגיע אלינו מבבל וככל הנראה הושאל משם החודש האכדי- addaru כנראה בימי גלות בבל וייתכן אף דרך הארמית. פן נוסף בשם אדר הוא בבניין נפעל-הראה עצמו אדיר ככתוב: "מי כמכה נאדר בקודש (שמות ט"ו), ובמקום נוסף " ימינך ה' נאדרי בכוח (שם,ו)" ובבניין הפעיל – פיאר ככתוב "יגדיל תורה ויאדיר". בתנ"ך מובא כי אדר הוא שם פרטי : "וַיִּהְיוּ בָנִים, לְבָלַע--אַדָּר וְגֵרָא, וַאֲבִיהוּד" (דברי הימים א ח', ג'), ואף היום השם אדר מצוי בשימוש. על אדר נאמר שמזלו בריא ותקיף ושמזלו של האדם גובר בחודש זה. בספרות הקבלה כתוב כי מי שנולד בחודש אדר, מלכתחילה לא שולטים בו לא כשפים ולא עין הרע ,אך אין מדובר בדבר מוחלט ומעשיו של האדם הם שיכריעו לבסוף את הכף. המקובלים מלמדים כי לכל חודש שיעור נלווה ובאדר נפתחים לבני כל המזלות חלונות ושערים רבים להגבהת המזל וליציאה מחושך לאור. קבלה מלמדת שאדר הוא שיעור לחיים בריאים שבהם האדם מחייך לעולם וממלא את חלל ליבו בשמחה על עצם היותו קיים . ההחלטה איך לפרש את המציאות המרחשת למול עינינו תלויה רק בנו והיא זו שתקבע ותכריע את איכות חיינו. פרשנות שכזו לחיים היא המסר החשוב בחודש אדר שפותח את הדרך להתרגש מחדש, לצמוח, ללמוד ולהתחדש לקראת בואו של האביב.
מוגש בברכה
יצחק אהרון,איש קבלה ראש מרכז "חכמה"