חג מתן תורת הקבלה

 יום ל"ג בעומר התקבל במסורת כיום פטירתו של רשב"י, ובו נוהגים ההמונים לפקוד את קברו אשר בהר מירון. מיתוס הרשב"י הגלילי, ממנו נגזרת דמותו הקבלית, החל בתקופה הרומית המאוחרת, והתפתח מאז. מיתוס זה היה היסוד לדמותו של רשב"י  שגרס כי יש ללמוד תורה בפשטות, בבהירות, ומעל לכל חיפש וחקר אחר טעם קיום המצוות והתקנות ישנות .

ל"ג בעומר הוא בבחינת חג למחצה, שבו מציינים בשמחה את קבלת תורת הנסתר. יום זה בא  לציין את נקודת המפנה ותחילתה של עת חדשה בחייו של עם ישראל. ביום זה התחוללו שני מאורעות היסטוריים שהשפיעו על עיצובה של היהדות- פסקה מיתתם של תלמידי רבי עקיבא וביום זה אף נפטר רבי שמעון בר יוחאי, אשר פתח עבור כלל ישראל את שערי תורת הזוהר והקבלה.


רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י).  רשב"י, תנא בן הדור הרביעי, היה תלמידו המובהק של ר' עקיבא במשך 14 שנים ולמד תורה מפיו בישיבתו שבבני ברק. נמנה עם החוגים שהתנגדו לשלטון הרומאים בארץ ישראל לאחר מרד בר כוכבא. הוא הטיף למרד ולחוסר השלמה עם השלטון הזר וקרא להתנגדות עממית כוללת. על פי המסופר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת דף לג, עמוד ב ) " פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה (רומא)  זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעילה - יתעלה, יוסי ששתק - יגלה לציפורי, שמעון שגינה - ייהרג.  יהודה בן גרים, הלשין לשלטונות רומא על  הדברים המבזים שאמר רבי שמעון בעקבות זאת נדון ר' שמעון למיתה על ידי השלטון הרומאי,  ירד למחתרת והסתתר במערה בפקיעין עם אלעזר בנו במשך 13 שנים. לאחר שיצא ממקום מסתורו, הוא עמד בראש משלחת חכמים שנשלחה לרומא ולזכותו נזקף ביטול האיסור על השבת ועל ברית המילה. כדמות בעלת כובד משקל חברתי ופוליטי הוא פעל לקידום החיים החברתיים והכלכליים והעם ראה בו "מלומד בניסים" שתפילותיו וגזרותיו נשמעות ומתקבלות בשערי שמים.  


ספר הזוהר המיוחס לרשב"י , שאגב ישנם הטוענים כי מי שכתב אותו היה המקובל הספרדי ר' משה דה לאון ( 1240-1305).שמעולם לא טען לחיבורו, התפרסם לראשונה בשלהי המאה ה-13 בזמן שלטון הרומאים בארץ ישראל. הוא נחשב לספר המשפיע והמוכר ביותר במיסטיקה היהודית ומהווה עמוד עיקרי ומרכזי בזרם הקבלה. יש לציין כי רשב"י לא כתב בעצמו את ספר הזוהר אלא רבי אבא שבכישרון רב ידע לקפל את המשמעויות הנסתרות ואת הגילויים ששמע מפי רבו בשפה ארמית ובמילים ספורות ביוונית. כל זאת מהסיבה כי רק הראויים ביותר הם אלה שיגיעו למדרגת הבנתו וכוונתו של המחבר וממילא יצליחו לפצח את הרובד הנסתר. הזוהר מורכב ממדרשים (שפה סיפורית דמיונית) על התורה המחולקים לפי פרשות השבוע וכולל בתוכו גם פירושים והסברים קבליים לספרי הנביאים, למשנה ולתלמוד. את הזוהר מחלקים לשלושה חלקים מבניים: האידרות, ההיכלות ורעיא מהימנה. להלן פירוט נמרץ של כל אחד מהם:המסורת הקבלית מלמדת כי יחודו של רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי , בנה של שרה אשר נולד לה לאחר שנות עקרות ארוכות. היא קראה לו " שמעון" משום ששמע האל לקול תפילותיה) נעוץ באישיותו המרתקת שידעה לשלב בין ידיעות תורת הנגלה כמשה רבנו ובהכרת הרזים הטמירים שבחכמת הקבלה כאהרן.

בתורתו של רבי שמעון בר יוחאי, בזוהר הקדוש, מובאת בשורה גדולה, שיש בה שינוי תודעתי עמוק הן בתפיסה הדתית והן בתפיסת האלוקות. רשב"י מלמד את תלמידיו כי עבודת הבורא המושתת על יראה וחרדה מצמצמת את החוויה הרוחנית ועוקרת את היכולת להעמיק בפנימיות התורה, בעוד שעבודת הבורא מתוך אהבה אמיתית מזמנת תודעה שונה שבכוחה לעורר את האדם לחוויה רוחנית עמוקה שאינה מושגת אלא באהבה בלבד. במילים אחרות ובלשונו של רשב"י : התם יאות הווה למדחל ( בעבר ראוי היה להתיירא) אנן בחביבותא תליא מלתא (אך בקרבנו באהבה תלויים הדברים). רשב"י מציין פעמים רבות כי אהבה בכוחה לגשר על פירוד ומחלוקת בין חברי קבוצת המקובלים ובשל כך ובשל מעלת קדושתם ,מתמעט השפע בעולם. לעומת זאת לאהבה כוח ריפוי ובחיבור הנשמות, ומתוך ערבות הדדית מתגלים סודות הקבלה.  רשב"י פרש מן העולם ביום ל"ג בעומר בשנת ג' אלפים תתק"כ ( 160 לסה"נ ). פטירתו מתוארת בזוהר בדרמטיות רבה : " אותו יום ביקש רבי שמעון להסתלק מן העולם והיה מסדר דבריו. נתכנסה החברותא לביתו והוא אמר להם : עתה שעת רצון היא, מילים קדושות שלא גיליתי עד עתה רצוני לגלותן...וכל אותו היום לא פסקה האש מן הבית ולא היה איש אשר יקרב אליו כי לא יכול, כי האור והאש היו מסביב לו. משיצאה מיטתו ופרחה באוויר הייתה לפניה אש לוהטת. והנה נשמע קול – עלו ובואו והתכנסו להילולה של רבי שמעון בר יוחאי". (אידרא זוטא, דברים, פרשת האזינו , רצו').

מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז 'חכמה'.