דלתות מסתובבות- גלגול נשמות

הגוף הוא מבצר לנשמה, הוא מהווה את הכלי הארעי לנשמה להשגת מטרותיה. היהדות קובעת כי החיים המשותפים של הנשמה והגוף ,לצד ארעיותם , סופם להתאחד בשנית בזמן תחיית המתים. לפעמים חוזרת הנשמה אל גוף גשמי לפני תחיית המתים, לא כדי להגיע לשלמות האחרונה, אלא כדי להשלים תפקידים מסוימים בעולם הזה.


עוד ומאז תקופות עתיקות האמינו רוב בני האדם ,בני כל הדתות המונותיאיסטיות והפוליתיאיסטיות ברחבי תבל , על קיומו של פן רוחני המפעם בגופם המהווה את מנוע הבעירה הפנימי של מקור החיים. בעיני המאמינים על אף שאותו כוח רוחני עצום אינו ניתן לכימות ולהוכחה מדעית –לוגית , אין בכך מאומה כדי לשלול את הופעתו בחיי האדם וככזה הוא אינו דרוש הוכחה כלשהי לעצם קיומו. מילים רבות כבר נכתבו ונאמרו כדי לנסות ולברר את הקשר הסימביוטי שבין גוף ונשמה וצעד אחד נוסף קדימה כבר עוסק בגלגולי נשמות. נושא מרתק ומסעיר שלגביו קיימת תמימות דעים בקרב כל הדתות השונות –יש חיים אחרי המוות. גלגול נשמות הוא מושג מוכר פחות ממושגים אחרים, אך בהחלט אינו מושג יהודי פחות. יסודו של גלגול נשמות מבוסס על העיקרון כי ה' יצר כל אדם במטרה שיגיע לשלמות על ידי שימוש בבחירתו החופשית .הנשמה, כישות עצמאית, מקורה בעולמות העליונים, והיא ניתנה באדם  מצד בוראו ככתוב  "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב', ז').
 

הגוף הוא מבצר לנשמה, הוא מהווה את הכלי הארעי לנשמה להשגת מטרותיה. היהדות קובעת כי החיים המשותפים של הנשמה והגוף ,לצד ארעיותם , סופם להתאחד בשנית בזמן תחיית המתים. לפעמים חוזרת הנשמה אל גוף גשמי לפני תחיית המתים, לא כדי להגיע לשלמות האחרונה, אלא כדי להשלים תפקידים מסוימים בעולם הזה.

 בקבלת האר"י ( נרחיב בהמשך) ישנן תופעות " עיבור" - חזרת נשמה לעולם לצורך תיקון אחרון ,מה שנחשב כתופעה חיובית. השפעה חיצונית שלילית המקבילה לעיבור, שאותה יש להפסיק בכוח, מכונה דיבוק. לפי הזוהר הקדוש, נשמות רבות חוזרות לאחר הפטירה ומתגלגלות בגוף אחר, כדי לתקן מה שקלקלו בגלגול הראשון. נשמה אחת יכולה לעבור כמה גלגולים, ולעתים לא כל הנשמה כולה מתגלגלת. פעמים רק "ניצוץ" ממנה מתגלגל בגוף אחר, זהו הניצוץ שטרם תוקן. בעוד שהנושא המדובר מוכר בהבנה הקלאסית והפשטנית של היהדות, לא זכה גלגול הנשמות למעמד ולמקום משלו במסורת והוא פותח והורחב בעולמה של הקבלה והמיסטיקה היהודית הקדומה ,אם כי הדבר נעשה בסתרים ונשמר בסוד כמוס.

 האמונה בגלגול נשמות הפכה לערך חשוב במחשבה היהודית החל מן המאה ה 12 לסה"נ. בתורת ישראל אין התייחסות ממשית לעניין זה אף בספרי הנביאים והכתובים לא מופיע גלגול הנשמות באופן מפורש אלא יש להעמיק בין השורות. דוגמא לכך נמצא  בספר דברים לג:ו; תרגום אונקלוס שם - משה מברך את ראובן  אשר הלך לעולמו לפני זמן רב שלא ימות "מיתה שניה". ”יחי ראובן ואל ימות“ - יחי ראובן לחיי עלמא ומותא תִ נינא לא ימות ". קרי, יחי ראובן חיי נצח ואל ימות מיתה שניה. במרוצת הדורות החל לחלחל גלגול הנשמות למחשבת קבלה והעניין פותח בהרחבה בזוהר, בספר הבהיר ובכתבי מקובלי צפת ובראשם האר"י. הרמב"ן, אשר צולל לתוך המיסטיקה לעתים קרובות, רק רומז למושג של גלגול נשמות ומתפלמס עם דברי רש"י על גלגול נשמות במצוות הייבום. אם כן, גלגול נשמות הוא מושג מוכר פחות ממושגים אחרים, אך בהחלט אינו מושג יהודי פחות.  "וייצר ה' א-להים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (ב:ז). מסתבר שבבריאת האדם שיתף הבורא, כביכול, אלמנטים מן הארץ שכבר נבראו קודם לכן ("נעשה אדם"); הארץ תרמה את הגוף (חומר) והבורא נתן בו את הנשמה (רוח). ומכיוון ש"מאן דנפח מן דליא כנפח" (מי שנפח נשמה, ממנו נפח), נוכל להסיק שבכל אדם "חלק" מאלוקים עצמו. משכך ולפי הקבלה קיים צלם אלוקים בכל אדם ככתוב "חביב אדם שנברא בצלם".

 יסודו של גלגול נשמות מבוסס על העיקרון כי ה' יצר כל אדם במטרה שיגיע לשלמות על ידי שימוש בבחירתו החופשית. אם הנפש לא הגיעה לשלמותה במהלך ימי חייו, מאפשר גלגול נשמות הזדמנויות נוספות לתקן את הנפש בעזרת הבחירה. העולם הגשמי מציע אפשרויות אינסופיות הנוגעות לבחירתו החופשית של האדם. הן המעניקות לאדם הזדמנויות לתקן את עצמו מעצם בחירתו לטוב או לרע. האר"י הקדוש בספר שער הגלגולים מלמד שיעור חשוב ואמיץ אודות מסע הנשמה, לאורך גלגוליה השונים, עד רדתה לעולם הזה בגוף גשמי חדש כבתחילה.  בפרק שער הגלגולים עולות מספר מטרות אפשריות לכך שנשמה תחזור בגלגול א. תיקון נזק רוחני שיצר האדם בחייו הקודמים   ב. חזרה לעולם להשלמת תיקון אחרון שלא הושג קודם לכן . ג. ייתכן כי האדם יחזור בגלגול על מנת לסייע לאדם מסוים להשלים את תיקונו. המכנה המשותף של הסיבות הללו הוא שנשמה אחת יכולה להתגלגל מספר פעמים עד אשר תשלים את תיקונה במלואו.  לדברי המקובלים ,גלגול נשמות עלול להוות  אף צורה של ענישה, כי השיבה הנוספת לעולם הזה בגלגול נוסף היא עונש כבד לנשמה. אף על פי כן הדבר הכרחי ובא לטובת מילוי כל תפקידיה עד אשר תסיים את כל גלגוליה. עיקרון זה מופיע בזוהר הקדוש שם נאמר  "וכל זמנא דבר נש לא יצלח בהאי עלמא, קב“ה עקר ליה ונטע ליה בכמה זמנין כמלקדמין". קרי, האדם מוחזר לעולם כדי להשלים את תכליתו. כל עוד האדם אינו מצליח למלא את תפקידו בעולם הזה "הקב“ה עוקר אותו ושותל אותו שוב ושוב". חכמי הקבלה לימדו שנשמות רבות חוזרות לאחר הפטירה ומתגלגלות בגוף אחר, כדי לתקן מה שקלקלו בגלגול הראשון.  דתות רבות וביניהן גם היהדות, גורסות כי למעשיו של האדם  בחיים קודמים תיתכן השפעה ישירה על המתרחש בחייו כעת. קרי, מושגי יסוד של שכר ועונש ,בהרחבה רעיונית, הם תוצאה ישירה מגלגול קודם והם אינם תלויים כלל במעשיו של האדם במציאות העכשווית. מכאן נבין כי "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"  הוא תוצאה של גלגול קודם. וייסורים הבאים על האדם, גם אם מדובר בצדיק אמת, באים לתקן פגמים התלויים במעשיו מחייו הקודמים.

 אמנם, לא כל המתחולל בחיים קשור באופן ישיר לעולם הנשמות ובוודאי שלמעשים הקורים במציאות קיימת השפעה ישירה על מזלו של האדם אך לעונשי שמים יש מטרה נוספת, מלבד המטרות המקובלות בעולם הגשמי-  לשלם לעבריין כגמולו ולהוות גורם הרתעה. עונשי שמים מתקנים את הפגם שנוצר בנשמה על ידי החטא, כך שהעונש שהקב"ה מעניש בו את האדם אינו נקם כלל. החטא פגע בחוטא, הוריד אותו מדרגתו הרוחנית, והעונש מתקן זאת. מסיבה זו אין לתמוה על כך שעונשי שמים אינם ניתנים בשווה לכל החוטאים ועניינים שנראים בעינינו  חסרי הגיון וצדק נעשים על פי חשבונות שמיים שאדם לעולם לא ישיג. שילוב הרעיון של גלגול נשמות בהשקפת העולם שלנו עשוי לשנות את התפיסה שלנו במספר נושאים: סבלם של חפים מפשע, חוסר הצדק בעולם, ואפילו מטרת החיים מקבלים משמעות חדשה לאור המציאות של גלגול נשמות.  העולם הגשמי פורס בפני האדם אפשרויות רבות לבחירה ובחירותיו נותנות לו את האפשרות לתיקון עצמי כפי שמדגימים המקורות לעיל וגלגול נשמות נותן לאדם הזדמנות שניה להגיע לשלמות.  
 מוגש בברכה
 יצחק אהרון, ראש מרכז 'חכמה'.