באנו לעשות שמח

בשמחת תורה נהוג להוציא את ספרי התורה מן ההיכל ולצאת איתם במחולות. בקריאת התורה קוראים בפרשת "וזאת הברכה" המסיימת את ספר דברים, ומתחילים בקריאת פרשת "בראשית", הפותחת את התורה. יצחק אהרון על החג הכי שמח.
 

שמחת תורה הוא מועד קבוע בלוח השנה העברי הבא לציין את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש במחזור קבוע. מקורו של החג הקרוי אף "שמיני עצרת", ושאינו מופיע בתורה כחלק מחגי ישראל, הוא בבבל העתיקה שם חגגו את סיום קריאת 54 הפרשות שבתורה בשירים ובריקוד לכבודה של תורה וציינו את תחילת קריאתה מחדש. כמובא בחיבור מתקופת הגאונים המתאר את החילוקים שבין אנשי מזרח (אנשי בבל) לבין בני ארץ ישראל "עושין שמחת תורה בכל שנה ושנה בחג הסוכות. ובכל מדינה ומדינה, ובכל עיר ועיר, קורין בפרשה אחת. ובני ארץ ישראל אין עושין שמחת תורה אלא לשלוש שנים ומחצה, וביום שישלימו הפרשה שקורין בפלך זה אין קורין בזה". אם כן, ציונו של יום זה כחג, נקבע בתקופת הגאונים, כאשר התקבלה השיטה המחזורית שלהם, הקובעת כי יש לסיים את קריאת התורה אחת לשנה, על פני שיטה אחרת שהייתה נהוגה בעבר והיא סיום מחזור קריאת התורה אחת ל-3 שנים.

ביום זה מסיימים ומתחילים מחדש את קריאת התורה שנערכת בכל אחת משבתות השנה. בחו"ל כ"ב-כ"ג תשרי הם שמיני עצרת ורק היום השני, כ"ג, הוא גם שמחת תורה, ובארץ ישראל שמחת תורה נחגג ביום כ"ב בתשרי, יום שמיני עצרת. בשמחת תורה נהוג להוציא את כל ספרי התורה מן ההיכל ולצאת איתם במחולות. בקריאת התורה קוראים בפרשת "וזאת הברכה" המסיימת את ספר דברים, ומתחילים מייד בקריאת פרשת "בראשית", הפותחת את התורה. חכמת הקבלה מלמדת כי לשמחת תורה,כמו ליתר חגי ישראל משמעות רוחנית פנימית ועמוקה,לפי תורת הסוד שבעת ימי חג הסוכות מסמלים שבעה שלבים כנגד שבע הספירות התחתונות המיוצגות ע"י אבות האומה –חסד (אברהם),גבורה (יצחק),תפארת (יעקב),נצח (משה),הוד (אהרן),יסוד (יוסף) ומלכות (דוד) שכל אחת מהן מציינת תכונה מסוימת בנפש האדם ובכל יום מימי חג הסוכות עובר האדם בהדרגה את מידת היום,מתקן אותה ומתקרב עוד צעד אל בוראו. 

אם נרד לרובד הסוד נבין כי קיים קשר ומכנה משותף שבין סוכות וחג השבועות. חג הפסח וחג השבועות, שנים משלושת הרגלים עשויים למעשה כמקשה אחת, משום חיבורם ע"י ספירת העומר.ככתוב "שבע שבועות תספור לך". ובכל שבוע עברנו דרך ספירה אחרת,כך חלפו להם שבעה שבועות שהם כנגד שבע הספירות לעיל והם היוו הכנה לקראת היום החמישים,יום מתן תורה. לעומת זאת, חג הסוכות, אף הוא מהווה הכנה נמרצת וביתר שאת לקראת יום שמחת תורה אך שונה ממנו. קרי, ימי חג שבועות הינם הכנה לקבלה, ההכנה לשמחת תורה, מבטאת את כוחה של האמונה. ההכנות הנעשות בחג השבועות מקבילות לחג הסוכות. כל שבוע מקביל ליום שכן בסוכות איננו מקבלים את התורה שקיבלנו בשבועות, אלא שמחים לקראתה מתוך הכרת הטוב הצפון בה בבחינת "האור שבה מחזיר למוטב". מה שמאפשר לכל נפש לשמוח בשמחת התורה מתוך הכרת השמחה.

שיאו של החג מגיע בשמיני עצרת הוא חג שמחת תורה שבו האדם מציין את תיקון נשמתו ובכך השלים את הכלי הפנימי שלו לקבלת אור של שפע וחסדים מהבורא יתברך. כעת לאחר שהשלמנו את החיבור בין הכלי לנשמה ובין עולמות עליונים לתחתונים מגיע שלב החיבור בין ישראל לבורא. ידוע בקבלה כי היחס בין ישראל לאלוקיו משול לקשר שבין חתן (הבורא) ולכלה (ישראל) וכשם שהכלה סובבת את החתן שבע פעמים במעמד החופה, כך אנחנו ביום שמחת תורה ,מקיפים שבע הקפות עם ספרי התורה בידינו. למה שבע? על פי הקבלה עולם הטבע מבוסס על מערכות של שבע. בזמן, יש שבעה ימים בשבוע. במרחב, נקודת המרכז יכולה להתפשט לשישה כיוונים מנוגדים: ארבע רוחות העולם , למעלה ולמטה. כשנקודת המרכז עצמה היא הגרעין שסביבו הכול סובב. המלה שבע שורשה "שָׂבֵעַ" - גדוש, המורה על עולם המבטא מיצוי שלם של כלל האפשרויות. מכאן נבין שכל מה שמעבר לשבע, מייצג משמעות על טבעית החורגת מגבולות הגשמיות.

זמן שמחת תורה בא להורות על שלמות,לכידות וקשר בל ינתק בין ישראל לבורא ואימות לדברים ניתן למצוא בזוהר שם נאמר כי "מוציאים את ספרי התורה ורוקדים איתם בשמחה, שהיא מחויבת היום, "ונוהגים ישראל לעשות שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים הספרי תורות בכתר שלהם." ( פרשת פנחס, תתל"ב). אם כן ולמעשה זהו הזמן שבו אנו יכולים למשוך אור לתוך הכלי שבנינו לשנה חדשה וטובה מקודמתה. לאחר ההקפות מתחילים מחדש, מ"בראשית", ולכן אומר הזוהר כי ניתן לשנות את הגורל עד לאחר קריאת התורה בשמחת תורה, מפני שבזמן שהתחלנו את פרשת "בראשית" ציינו למעשה את תחילתה של השנה החדשה. הזיווג שבין ישראל לבורא מגיע לשיאו ולהשלמתו בכלל מערכת הספירות בקוראנו "שמע ישראל" ובזה מתחיל שלב חדש,שהחל בראש השנה, של התחדשות נפש האדם. יום שמחת תורה מגלה את היחס לדת ולאלוקות לאו דווקא במובן הדתי-רוחני, אלא בהשקפת עולם יהודית ייחודית לחיים מתוך הכרת תודה על שקיבלנו את הספר ההדרכה המשפיע ביותר על כלל האנושות. תורת ישראל יצקה את היסודות המוסריים, החוקיים ואת רעיונות השלום, הצדק, הצדקה והאחריות החברתית שאפשרו לעם ישראל להקים אומה נאמנה לאידיאליים רוחניים. עכשיו לכו לשמוח...

מוגש בברכה
יצחק אהרון,ראש מרכז "חכמה".