לפגישת ייעוץ
נגישות
  • ניווט מקלדת
  • צבעוניות חד-גוונית
  • צבעוניות הפוך
  • A-A-A
מאמרים

תהילים לפי שם האדם

חכמת הקבלה רואה בקריאת תהילים סגולה נפלאה לאין ערוך ומייחסת לכל מזמור משמעות סגולית משל עצמו, כך שאם אתם רוצים בריאות או פרנסה וגם זוגיות עליכם לקרוא פסוקים מסוימים. יצחק אהרון מסביר.
 
 

בזוהר הקדוש נאמר כי בדור הזה תחול התעוררות רוחנית כלל עולמית ולצד ההתפתחות הטכנולוגית יגדל הצורך במגע אנושי ובמזון לנפש האדם. נבואה זו ידועה בחוג המקובלים ולראיה היא החלה להתרחש בעשור האחרון ומדי שנה היא מאיצה יותר ויותר. תחושת הרעב הנפשי במעט מזון לנשמת האדם מוצאת ביטויה בן השאר בקריאת מזמורי תהילים בכל יום. עניין סגולי מאין כמוהו שמושך אור גדול ושפע רב על האדם. כידוע, ספר תהילים מיוחס לדוד המלך ככתוב בתלמוד הבבלי: "דוד כתב ספר תהילים ע"י עשרה זקנים: ע"י אדם הראשון, ע"י מלכי צדק, ע"י אברהם אבינו, ע"י משה, ע"י הימן, ע"י ידותון, ע"י אסף וע"י שלושת בני קורח" ( מסכת בבא בתרא דף י"ד ע"ב) והוא הספר הראשון הפותח את חלק הכתובים בתנ"ך . הוא מורכב ממאה וחמישים מזמורים שונים (קיים מזמור נוסף- קנ"א שנמצא בין מגילות מדבר יהודה ושאינו נכלל בספר תהילים) שכל אחד מהם הוא יצירה עצמאית וסגורה בפני עצמה. לעומת זאת חז"ל טענו שיש 147 מזמורים : " מאה ארבעים ושבעה מזמורים שכתוב בתהילים כנגד שנותיו של יעקב" (ירושלמי שבת טז'). ישנם הסוברים כי כנראה חז"ל ראו במזמורים א-ב , ט-י, קו'- קז' - מזמור אחד. מתוך מאה וחמישים פרקי תהילים: חמישים הם יתומים, קרי,אין ייחוס בראשם למי שאמרם. את ספר תהילים נהוג לחלק כנגד חמישה חומשי תורה ומאה וחמישים המזמורים שבו מחולקים באופן הבא : החלק הראשון כולל ארבעים ואחד מזמורים, השני כולל שלושים ואחד מזמורים, השלישי והרביעי כוללים שבעה עשר מזמורים כל אחד והחמישי ארבעים וארבעה. חלוקות נוספות של הספר הן לשבעת ימי השבוע ולכל ימי החודש, כל זאת על מנת לאפשר את קריאת הספר במהלך שבוע שלם או חודש תמים. את פרקי תהילים ניתן לקטלג לשלושה חלקים : אישיים (רועי לא אחסר), לאומיים (בצאת ישראל) ואמוניים דתיים ( מלך הכבוד). בשבעים ושלושה מזמורים נזכר "דוד",שנים עשר מזמורים הם "לאסף", אחד עשר מזמורים "לבני קורח",שני מזמורים "לשלמה", שני מזמורים "לאיתן האזרחי" שמסורת חז"ל קובעת כי מדובר באברהם ומזמור אחד "למשה". בשלושה מזמורים מופיע "ידותון" שהדעות סביב משמעות השם חלוקות בין ייחוס המילה לשמו של אדם פרטי, שהיה אחד המשוררים לבית לוי,ובין דרך ניגון כלשהיא או כלי נגינה מסוים שהיה נהוג בימי קדם. מזמורי תהילים עוסקים בספקטרום רחב אודות מצבו של האדם הפרטי על כאביו וייסוריו, ועד לבקשת רחמים על הציבור בכללותו. לפיכך הם נאמרים בהשתפכות הנפש ובלשון המייחדת אותם לתפילה הנאמרת בפי כל ישראל לדורותיהם, שראו במזמורי תהילים פתח לתקווה,נחמה ,מזור ומהם שאבו עידוד ובטחון אישיים. רמז לכך ניתן למצוא באופן בו המעיין בכתובים עשוי למצוא את עצמו בין השורות ולחוש כאילו הדברים נכתבו בעבורו. כפי שכבר הביא ר' יודן את דברי ר' יהודה במדרש תהילים על מזמור י"ח :"כל שאמר דוד בספרו כנגדו וכנגד כל ישראל וכנגד כל העתים אמרו." על פי המסורת היו הלויים מזמרים פרקי תהילים בבית המקדש בזמן עבודת הקורבנות,ובמיסטיקה היהודית רואים במזמורי תהילים סגולות רבות ועוצמה רוחנית בלתי מבוטלת לשמירה, לישועה ולעורר חסדי שמים. עדות לכך ניתן למצוא בקרב ציבור גדול של מאמינים הנוהגים לקרוא תהילים בשעת דחק וצרה, במקרה סכנה, על מיטת חולי ובכל עת שבה האדם חש נזקק לסיעתא דשמיא ולתחושת קרבה עם בוראו. חכמת הקבלה רואה בקריאת תהילים סגולה נפלאה לאין ערוך ומייחסת לכל מזמור משמעות סגולית משל עצמו.

בקרב המקובלים לפרק קי"ט בתהילים,הבנוי מאותיות אלפא ביתא (בסדר עולה מהאות א' עד לאות ת' ) משמעות רוחנית עצומה לעילוי נשמת הנפטר (אותיות נשמה) ולהבדיל אלף הבדלות אף לישועתו של האדם החי. לשיטתם הוא אוצר ומכסה בתוכו סודות קבלה עמוקים כים. זהו הפרק הארוך ביותר בתנ"ך כולו ומונה 176 פסוקים. בדיוק כמניין הפסוקים בפרשה הארוכה ביותר בתורה, פרשת נשא,ואם לא די בכך, אף כמספר הדפים בתלמוד במסכת "בבא בתרא" שהיא המסכת הגדולה ביותר. חכמת הקבלה מציינת שקריאת מזמור קי"ט על פי אותיות שם האדם יכולה לפעול פעולות אדירות, להשפיע מהרוחני לארצי ולחולל תמורות ניכרות בשעת דחק וצרה. כמו לדוגמה על מיטת חולי שבה קוראים אותיות שם החולה ושם אימו כדי להכרית עליו את מידת הדין והקטרוג. חכמי הסוד גרסו כי אדם המבקש פרנסה יקרא את שמו ושם אימו על פי סדר הופעת האותיות במזמור ויוסיף את אותיות המילה פרנסה. כך יעשה כל אדם ,גבר ואישה, גם לעניינים אחרים כדוגמת זיווג, פריון וכדומה. מרן החיד"א שבין ספריו הרבים ניתן למצוא את "תהילים החיד"א" או "ליקוטי תהילים".סידר את ספר תהילים על פי אותיות האלף בית ולא כסדר הופעת המזמורים כתחילה. בתחילת הספר כתב החיד"א על משמעות קריאת תהילים לפי שם האדם ושם אימו את הדברים הבאים :" והיא סגולה נפלאה עד מאוד להינצל מכל צרה וצוקה. וכל האומר בכל יום אותיות של שמו, יועיל לו להצלחה ולשמירה בכל, וינצל מכל צער ונזק באותו היום..." זכרו כי החיד"א,כמו גם מקובלים רבים, לימד כל המטה עצמו, מעומק הנפש ובכוונת הלב, וקורא את אותיות שמו כמובא לעיל עשוי בוודאי לקרוע מעליו ייסורים, מניעות ועכבות ולזכות לברכה והצלחה בכל מעשי ידיו.  

לנוחיותכם אני מגיש את פרק קי"ט

אות א.

אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהֹוָה
אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ
אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ
אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד
אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְּרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ
אז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ
אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ
אֶת-חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד

אות ב.

בַּמֶּה יְזַכֶּה-נַּעַר אֶת-אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ
בְּכָל-לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ
בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא-לָךְ
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ
בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי-פִיךָ
בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל-הוֹן
בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ
בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ

אות ג.

גְּמֹל עַל-עַבְדְּךָ אֶחְיֶה וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ
גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ
גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ אַל-תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ
גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶל-מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל-עֵת
גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ
גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי
גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ
גַּם-עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעַי אַנְשֵׁי עֲצָתִי

אות ד.

דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ
דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ
דֶּרֶךְ-פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ
דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ
דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי
דֶּרֶךְ-אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי
דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ יְהֹוָה אַל-תְּבִישֵׁנִי
דֶּרֶךְ-מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ כִּי תַרְחִיב לִבִּי

אות ה.

הוֹרֵנִי יְהֹוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב
הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל-לֵב
הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ כִּ י בוֹ חָפָצְתִּי
הַט-לִבִּי אֶל-עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל-בָּצַע
הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי
הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ
הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים
הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי

אות ו.

וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְהֹוָה תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ
וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ
וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי
וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד
וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי
וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ
וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי
וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיך

אות ז.

זְכָר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי
זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי
זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד-מְאֹד מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי
זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם יְהֹוָה וָאֶתְנֶחָם
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ
זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי
זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְהֹוָה וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ
זֹאת הָיְתָה-לִּי כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי

אות ח.

חֶלְקִי יְהֹוָה אָמַרְתִּי לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ
חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל-לֵב חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ
חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל-עֵדֹתֶיךָ
חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ
חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי
חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ
חָבֵר אָנִי לְכָל-אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ
חַסְדְּךָ יְהֹוָה מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי

אות ט.

טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ יְהֹוָה כִּדְבָרֶךָ
טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי
טֶרֶם אֶעֱנֶה אֲנִי שֹׁגֵג וְעַתָּה אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי
טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ
טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים אֲנִי בְּכָל לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ
טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי
טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ
טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף

אות י.

יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ
יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי
יָדַעְתִּי יְהֹוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי
יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ
יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי
יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ
יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ

אות כ.

כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי
כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי
כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי
כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּט
כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ
כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי
כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ
כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ

אות ל.

לְעוֹלָם יְהֹוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם
לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ
לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי
לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי
לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי
לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן
לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד

אות מ.

מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל-הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי
מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי
מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי
מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ
מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי
מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי
מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר

אות נ.

נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי
נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ
נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד יְהֹוָה חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ
נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהֹוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי
נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי
נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי
נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה
נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ לְעוֹלָם עֵקֶב

אות ס.

סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי
סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי
סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוֹת אֱלֹהָי
סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי
סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד
סָלִיתָ כָּל שֹׁגִים מֵחֻקֶּיךָ כִּי שֶׁקֶר תַּרְמִיתָם
סִגִים הִשְׁבַּתָּ כָל רִשְׁעֵי אָרֶץ לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ
סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי

אות ע.

עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי
עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים
עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ
עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי
עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ
עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהֹוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ
עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז
עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי

אות פ.

פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי
פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים
פִּי פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי
פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ
פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן
פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ
פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ
פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ

אות צ.

צַדִּיק אַתָּה יְהֹוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ
צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ וֶאֱמוּנָה מְאֹד
צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי כִּי שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי
צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ
צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי
צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת
צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי מִצְוֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי
צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה

אות ק.

קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְהֹוָה חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה
קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ
קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי
קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ
קוֹלִי שִׁמְעָה כְּחַסְדֶּךָ יְהֹוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי
קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ
קָרוֹב אַתָּה יְהֹוָה וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת
קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם

אות ר.

רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי
רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי
רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי
רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי
רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ
רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהֹוָה כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי
רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ

אות ש.

שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב
שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וָאֲתַעֵבָה תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי
שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי
שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ וָאֹהֲבֵם מְאֹד
שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ

אות ת.

תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי
תָּבוֹא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי
תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ
תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק
תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי
תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי
תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעְזְּרֻנִי
תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי



מוגש בברכה
יצחק אהרון,ראש מרכז "חכמה".

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה