לפגישת ייעוץ
נגישות
  • ניווט מקלדת
  • צבעוניות חד-גוונית
  • צבעוניות הפוך
  • A-A-A
מאמרים

שלום בית

היהדות רואה במושג השלום את אחד הערכים הנשגבים ומעניקה לו מקום של כבוד לצד חירות, צדק ויושר. שלום הבית גם הוא בעל חשיבות רבה ולפי דרך זאת יש לעשות את כל הניתן על מנת להימנע מגט ולהשכין שלום בין בני הזוג "כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות." (גיטין צ ע"ב). היהדות כדת מחנכת מלמדת כי מבין כל עקרונותיה היסודיים, לעיקרון השלום מקום של כבוד הממוקם גבוה בסולם הערכים לצד החירות, הצדק והיושר ובשל כך מהווה מושג מרכזי ועיקרי עליו מושתת מורשת ישראל.

 

היהדות רואה במושג השלום את אחד הערכים הנשגבים ומעניקה לו מקום של כבוד לצד חירות, צדק ויושר. שלום הבית גם הוא בעל חשיבות רבה ולפי דרך זאת יש לעשות את כל הניתן על מנת להימנע מגט ולהשכין שלום בין בני הזוג

"כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות." (גיטין צ ע"ב).

היהדות, כדת מחנכת, מלמדת כי מבין כל עקרונותיה היסודיים לעיקרון השלום מקום של כבוד הממוקם גבוה בסולם הערכים לצד החירות, הצדק והיושר ובשל כך מהווה מושג מרכזי ועיקרי עליו מושתת מורשת ישראל.

בעולמה של תורה המילה "שלום" לקוחה מהשורש ש.ל.מ, להורות על שלמות כוללת במובנים רבים. נפלא לגלות את גישת התורה העוסקת רבות בשלום ובדרכים להשיגו, ככתוב: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", בתפילת העמידה נאמר "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו" ו"ה' יברך את עמו בשלום", בברכת הכוהנים "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום", ואף התלמוד מסתיים במילה שלום. אך מעל לכל הגמרא מציינת כי שלום הוא אחד משמות הקב"ה.

בכלל זה מוצא לו מקום מיוחד העיקרון של "שלום בית". בכל מצב בו בית הדין יכול להימנע מגט כריתות, הוא עושה כל שאל ידו כדי להשכין שלום בית בין גבר ואשה.

חוכמת הקבלה מלמדת כי במובן הרחב שלום איננו רק העדר מלחמה אלא ביטוי למערכת יחסים סימטרית הנשענת על שיתוף פעולה פורה ודאגה הדדית למיצוי צרכים ולהשלמה של בן הזוג. אולם לדאבוננו הסטטיסטיקה מוכיחה כי אחד מתוך שלושה זוגות בישראל מתגרש וספק רב אם יתר הזוגות מצויים באושר ובהרמוניה מוחלטת, נראה כי רבים מהם, משיקולים אישיים כמו ילדים, ממון, רכוש וכדומה, אינם אוזרים די אומץ לקום ולהיפרד למרות שאינם חיים בטוב, כך שאיתור הזוגות המאושרים כמוהו כמציאת מחט בערמה של שחת.

נקודה שיש להתעכב עליה היא העובדה כי מרבית הזוגות נישאו מתוך ביטחון מלא כי בחרו נכונה את בן זוגם . ברם, מסתבר כי מועד קצר לאחר הנישואים זוגות רבים חיים בתחושת החמצה ותסכול עד כדי ביטחון דווקא בבחירתם השגויה, כך שאם הייתה ניתנת להם האפשרות להשיב את הגלגל לאחור ספק רב אם היו נישאים לאותו אדם .

האם כך נגזר עלינו לחיות או שמא בידינו הדבר לשנות?

לעניין שלום הבית מתייחסת הקבלה בכובד ראש וברצינות תהומית ומקשרת אותו עם סוד ההשגחה העליונה, ככתוב: "איש ואשה זכו שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתם" (רמב"ן ב',ד"ה).

אם נתבונן בנאמר נראה דבר מופלא , האותיות יו"ד במילה אִישׁ והאות ה"א במילה אִשָּׁה מבטאות את שם האל. במקום בו הזוגיות הרמונית, שם נמצא הקב"ה ומשפיע שפע מחסדיו הרבים לטובת הזוג. אולם באם מתקיימת זוגיות דיסהרמונית או אז מסתלקת לה השכינה מהזוג (האותיות יו"ד וה"T ) ונותרות המילים אש ואש. ועל כך נאמר "אש אוכלתם".

במשך הדורות לימדו חכמי הקבלה כי שלום הבית יקר מאוד בעיני הקב"ה. כך למשל מבואר בפרשת "סוטה" העוסקת בהתערבות האלוהית כדי להשכין שלום בית בין איש לאשתו, ככתוב: "יימחה שמי על המים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו" (ויקרא רבה ט'). בפרשה זו אנו מוצאים שהקב"ה מוכן למחול על כבודו ולמחות את שמו הקדוש במים שתשתה אותם האישה למען טיהור שמה והשבת השלום לתא המשפחתי. עצם המעשה הנאצל מעיד על גדולת הבורא הניצב לימין האישה כדי להוכיח את יושרה.

נשאלת השאלה, האמנם ראוי לו לאדם למחות את שם בוראו במים על מנת להשכין שלום בביתו. דומה כי התשובה לכך היא כי אין לאדם לעשות מהלכים שונים לתועלתו האישית העומדים בניגוד למצוות ה', אולם כאן הקב"ה בכבודו מוכן למחות את שמו, דבר האסור בחומרה רבה במקרים אחרים לו רק למען ובשם השלום. פרשת סוטה מהווה שיעור מופתי אודות מעלת שלום הבית.

מבין הקשיים הרבים המאתגרים כל זוגיות באשר היא, לשגרה משקל נכבד הגורם לשעמום ולקהות חושים במערכת היחסים . חשוב לציין שתהליך השגרה הינו תהליך טבעי ולעתים אף מחויב המציאות, שהרי אין אפשרות ממשית להחזיק תדיר בפסגת הרגש וההתחדשות.

אם כן, מדוע מצופה ממערכת היחסים בחיי הנישואין לחסינות בפני כוחה של שגרה? התשובה היא שאותות אלה של התכלות ושגרה אינם בהכרח סממנים לכישלון, הואיל ועם הזמן המשתנה יש לצפות למועד זרימת הכוחות השוחקים את חיי הזוגיות. יחד עם זאת , ניתן לשמר את החיוניות והרגש למרות הכול – אם משקיעים מספיק רצון, זמן ומאמץ.

ואסיים בסיפור נפלא עם מוסר השכל. המדרש מספר שבאו אל ר' שמעון בני זוג ששהו עשר שנים

זה עם זה ולא ילדו ואמרו לו שהם רוצים להיפרד זה מזה. אמר להם: כשם שנישאתם מתוך שמחה, כך צריכים אתם להיפרד מתוך שמחה. הלכו ועשו סעודה, והשקתה האישה את בעלה יין. אמר לה הבעל מתוך שכרות: "כל חפץ טוב שיש בבית את רשאית לקחתו ולכי לבית אביך". מה עשתה? המתינה לו עד שישן וציוותה על עבדיה שישאו את בעלה הישר לבית אביה.

כשנתעורר הבעל משנתו שאל: "היכן אני?"

אמרה לו : "בבית אבי".

אמר לה : "מה מעשי בבית אביך?"

אמרה לו : "לא כך אמרת לי, כל חפץ טוב שיש בבית קחי אותו ולכי לבית אביך?! אין לי חפץ יקר בעולם יותר ממך".

שבו אל ר' שמעון בר יוחאי, וסיפרו לו את המעשה. עמד ונתפלל עליהם, ונפקדו. עינינו הרואות כי אין שום כוח בעולם העומד בפני שלום הבית. ברצוני לומר לכל אלה שיחסיהם במשבר ונמצאים בעיצומה של מחלוקת קשה . דעו כי מרבית ממקרי הגירושין הם בבחינת פתרון קבוע לבעיה זמנית. אנא גלו מעט סבלנות ואורך רוח כלפי בני הזוג ומצאו את הדרך המשותפת המובילה לאהבה ,אחווה, שלום ורעות.

מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז "חכמה".

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה