לפגישת ייעוץ
נגישות
  • ניווט מקלדת
  • צבעוניות חד-גוונית
  • צבעוניות הפוך
  • A-A-A
מאמרים

שא עליך ותראה פלאות

כמי שחי בתוך העם אני מודע לעובדה שישנם אנשים המביעים ספקות רבים בדבר השימוש בקמעות. לכן הדברים הבאים נועדו על מנת לפזר את הערפל בדבר השימוש בקמעות. מהו קמע אמיתי וראוי ומהן סגולותיו הרוחניות במאמר שלפניכם. 
 



כמי שחי בתוך העם אני מודע לעובדה שישנם אנשים המביעים ספקות רבים בדבר השימוש בקמעות, נוכח העובדה שישנם מתחזים המציגים עצמם כ"מקובלים" הכותבים קמעות וגורמים לנזקים קשים לאלה הפונים לעזרתם ובמעשיהם הלא ראויים הם גוררים את הקבלה לתהומות מבוכה. במרוצת השנים יצא לי לא פעם להיתקל ב"קמעות" הכתובים על נייר או על פיסות קלף בהם כתובים טקסטים שאינם מופיעים כלל בקבלה או בכתבי קודש אחרים.

גרוע מזה, המילים כתובות בכתב יד רגיל או מודפסות ע"י מחשב. לדאבוני הרב אותם אנשים תמימים אוחזים בקמע שאין בו מן הסגולה כלל. ולכן הדברים הבאים נועדו על מנת לפזר את הערפל בדבר השימוש בקמעות. מהו קמע אמיתי וראוי ומהן סגולותיו הרוחניות. 

מנהג השימוש בקמעות עתיק כימיו של המין האנושי. בכל התקופות נהגו בני כל הדתות לשאת עליהם קמעות מסוגים שונים שנועדו למטרות כוח מזל, שמירה והגנה רוחנית. המילה "קמע" נזכרת לראשונה בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי (מסכת שבת) במובן של חפץ מסוים הנמצא על הגוף בדרך של ענידה או הצנעה. בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים ,מול הר ציון, נמצא קמע מכסף עליו חקוקה ברכת הכהנים בשפה עברית עתיקה. זהו הממצא הקדום ביותר,מלפני חורבן בית ראשון במאה השביעית לפני הספירה,בו מופיע קטע מהתורה בכתב עברי קדום. יחסה של הקבלה לקמעות לא היה אחיד בקרב החכמים. חלקם התנגדו לכתיבת קמעות בטענה שמדובר בעבודת אלילים. לעומתם, מקובלים רבים,כגון: הרמב"ן, רשב"א ועוד..חייבו את כתיבת הקמעות הקבליים על קלף בלבד, נוכח העובדה שהם מסוגלים להסיר כשפים ועין הרע, ומועילים לרפואה, זיווג והצלחה. לשיטתם, הקמע צריך להימצא על הגוף או בקרבתו על מנת ליצור מעטפת רוחנית מגוננת המעניקה בטחון נפשי.
באופן כללי, ניתן לחלק את הקמעות לגלויים (אתגליא) כאלה שאפשר להציג אותם , ולנסתרים (אתכסיא) שחובה להצניע אותם. חלוקה נוספת היא קמעות אישיים המיועדים לאדם וקמעות המיועדים למקום.כגון:בית או עסק. 
חכמת הקבלה מלמדת כי העולם נברא באותיות לשון הקודש. כך שבצירוף האותיות למילים ומשפטים בעלי תוכן קדוש , נוצרת אנרגיה רוחנית בעוצמה אדירה המוצאת ביטוי בעולם הגשמי. מרבית הטקסטים הבונים את הקמע מובאים מהתורה ומכתבי קודש עתיקים כשהדגש בהכנת הקמע הוא על אופי הבעיה. ככתוב בספר השו"ת : " קמעין שבאים לסגולות ולרפואות וקמעין להתיר קשר"(אבני שיש א').ללמדנו כי חובה להתאים את הקמע לסוג המכשול הניצב בפני האדם. 

על פי הקבלה, נאסר על האדם לנסות לפרש ולדעת את הקודים וההצפנות המופיעים בקמע.אלא רק את המטרה שלשמה הוא הוכן. כל זאת משתי סיבות עיקריות הראשונה מייצגת את כוח סוד המזל הנסתר מן העין שנאמר : " אין הברכה שורה אלא במקום הנסתר מן העין".

הסיבה השנייה היא כי אם האדם יידע את הסודות הכתובים הוא עלול לפרשם כראות עיניו ובכך ליצור "הפרעה" עד אשר כוחו של הקמע לא יעמוד לו. אדם הרוצה להצליח באמצעות הקמע חייב לפעול בצורה רגועה מבלי להיות אובססיבי להגשמת מטרתו ולהפנים את העובדה כי הוא נושא עימו כוח רוחני אדיר המסוגל לחולל נפלאות. 
אחד העקרונות הבולטים בעיצוב הקמע הקבלי הוא סגנון הכתב. מרבית הקמעות כתובים בכתב עברי עתיק (כתיבת קודש) או בשמו האחר "כתב מלאכים". לכן הפסוקים והצירופים המובאים על הקלף אינם ברורים ואינם מובנים כלל לאדם מן הישוב ,אלא לאנשי קבלה בלבד. הואיל וסגנון הכתב שונה מהותית מהכתב העברי הרגיל. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלאופן הכתיבה מייחסים חשיבות רבה בתורת הסוד וכתיבה קבלית שכזאת מעוררת כוחות אדירים בעולמות עליונים שיש בכוחם להשפיע על המציאות הארצית. מלבד זאת קיימים קמעות צורניים- ללא כתב הבנויים מסימנים וצורות שונות המבטאים סודות עתיקים בקבלה המעשית. אחד הסודות הגדולים בקמע עוסק בתוכן הכתוב. יש המשתמשים במילים בעלות משמעות נקודתית לאופי הבעיה בצורת כתיבה לא ישירה. כלומר: כתיבת מילים המורכבת מראשי או מסופי תיבות של פסוקים שלמים,היוצרת קודים אנרגטיים גבוהים מאוד. כאמור, בחירת המילה, הפסוק וסגנון הכתב ייעשו בהתאמה לסוג הקמע ומטרתו.

לממד זמן הכתיבה קיימת השפעה מכרעת על איכות הקמע ומסוגלותו לסייע. הקבלה מלמדת כי לכל קטע ביממה מלאך ממונה השולט על הנעשה בעולם מכוח דברו של הקב"ה. לכן, לקמעות רבים מוסיפים שמות מלאכים המופקדים על נושאים המתאימים לתוכן ולמטרת הקמע. יתרה מזאת, חובה לתת את הדעת על הזמנים המדויקים (דין וחסד) ביום ,בחודש ואף בשנה המומלצים או לחילופין אסורים בכתיבה,שנאמר: לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים" (קהלת ג'). 
הנושא המהותי בכוחו של הקמע מבוסס על שמות קודש. ככלל קיים איסור חמור לעסוק בקבלה מעשית העוסקת בהשבעות ובצירופי שמות קודש ומלאכים. אין רשות להשתמש בהם אלא למקרים נדירים של גזירה קשה על עם ישראל ובוודאי לא לתועלתו האישית של האדם. ברם, קיימים שמות קודש המותרים בכתיבה אך לצורך כך נדרשות הכנות מסוימות כגון: טבילה במקווה טהרה ותענית, כמתחייב לעוסקים בקבלה.
לסיום, מאמר זה נועד להאיר את עיניכם בדבר השימוש בקמעות ,בעקרונות ובכללים המנחים ,המחייבים התייחסות ראויה מצד מכיני הקמעות ,על מנת שהאדם יוכל ליהנות מסגולתו ומכוחו של הקמע. כמו כן רצוי שאיש הקבלה יכיר אישית את האדם ואת אופי הבעיה הואיל וקמע קבלי חייב להיות מותאם ומכוון לצרכיו הספציפיים של בעליו.

מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז "חכמה".

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה