חכמת הקבלה
השאר פרטים
השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם
התקשר עכשיו: 03-9220784
צמיחה והתחדשות
מאמרים
קטגוריות

צמיחה והתחדשות

שנה אזרחית חדשה בפתח ועל אף שהיהדות אינה מייחסת לה כל משמעות וערך בהיבטים של מזל וגורל,  מרביתנו  בחיי השגרה נוהגים להשתמש בלוח השנה הלועזי. אז  בעיניי כל יום הוא בבחינת בריאה חדשה, וזה תירוץ מספיק טוב לצאת לדרך חדשה שיש בה פתחים להרחבת אופקים, הגשמה עצמית ולהתפתחות.  





בראיה הוליסטית "מחשבה יוצרת מציאות"  ובכל הדתות והאמונות, קיימת הסכמה רחבה שלאדם, בבחירותיו, השפעה ואחריות על עתידו ומסע חייו. "שים לב למחשבותיך-  הן הופכות למילותיך. שים לב למילותיך- הן הופכות למעשיך. שים לב ושפוט את מעשיך- מעשים הופכים להרגלים. הֶיֵה מודע להרגליך- הם הופכים לערכים שלך. הָבֵן וקבל את הערכים שלך; הם הופכים לגורלך." מילים חכמות מפיו של מהאטמה גנדי, המנהיג הפוליטי והרוחני של הודו שהוביל את המאבק נגד השלטון הבריטי ששלט בהודו. ובמקורותינו רבי נחמן מברסלב, בפניני חכמה מלמד: " אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות   ."מכאן, שמציאות חייך בידך, והיא תוצאה ישירה של מחשבותיך ופעולותיך. כל אלה מהווים את המרכיבים היוצרים אותה, ושינוי שלהם, יכול לשנות גם אותה .על כך בדיוק מלמדת הקבלה ובדרכה הייחודית מבארת את הפסוק  "ויאמר השם אל אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך " הבה נתבונן בציווי העצמתי של הקב"ה שנאמר לאברם, אך בעצם נאמר לכל אחד ואחת : לך- לך , לך אל עצמך אל הנשמה שלך, לך אל המהות האמתית והייחודית שבנפשך וצא מארצך- מהארציות ומתבניות החשיבה הרגילות שלך, שהורגלת בהן עד היום, ושהביאו אותך לאותו מקום שבו אתה נמצא היום, בפרנסה, בזוגיות בתחושות ובכלל. וממולדתך- ממחשבות והרהורים מה היה אילו נולדתי להורים אחרים ? או הרהורים של אני כזה כיון שנולדתי להורים כאלו ולסביבה מחייבת שעיצבה את חיי לטוב ולרע .

בעצם אם נתבונן על צורות ההתנהגות והחשיבה שלנו בחיי היום יום בחינוך הילדים, בחיי החברה, בתא המשפחתי או בעבודה נבחין בנקל שרוב המעשים שלנו נובעים מהאופן בו הורינו השפיעו עלינו והשרישו בנו דפוסי ההתנהגות המלווים אותנו ומעצבים את אישיותנו. כעת עליך לשאול באומץ ובכנות  האם כך אתה באמת רוצה להתנהג, להרגיש ולחשוב.  כאן מגיעה התשובה המוחצת- ומבית אביך צא מהאמונות המקבילות שלך הנובעות מסביבת הגדילה שבה גדלת . כלומר כמה פעמים תירצנו לעצמנו התנהגויות שלא השביעו את רצוננו בתירוצים של " מהמקום שאני גדלתי בו זה נורמלי להתנהג כך "  או " אני לא מכיר דרך אחרת כי כך חינכו אותי לנהוג" וכו'. יש מידות רעות הבאות בתורשה מצד המשפחה והן מושרשות כבר יותר עמוק. על זה מגיע מיד הציווי לקלף מעליך את השכבה שבאה לך מצד טבע משפחתך, מצד הירושה שקיבלת מביתך במהלך חייך. אבל גם שם אל תעצור, כי יש עוד רובד יותר פנימי ואלה הפגמים הנמשכים מההורים שלנו. כמו שכתוב בתהילים"הֵן-בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי; וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי " שהם פגמים הטבועים בדם שאותם קשה ביותר לעקור. על זה בא הציווי"לֶךְ-לְךָ... מִבֵּית אָבִיךָ". יוצא מכל זה שעל האדם להתנער מכל המידות הטבועות בו מצד אביו ואמו ומצד משפחתו, מדות המונעות אותו מלהגיע לתכלית.  אל הארץ אשר אראך - לך אל המקום הבטוח והנוח שלך ללא כל מחשבות סרק של מה יגידו ויחשבו אחרים. האם אני עומד בציפיות של פלוני ואלמוני . רק לאחר הפנמת שרשרת הצווים שבפסוק הנפלא זה נבין שהגיע הזמן לצאת למסע הגדול של חיינו מתוך הויה של אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ?    

בחכמת קבלה אנו למדים כי האדם נולד לתוך מציאות חיים שבה עליו להתמודד עם מה שנקבע לו ובמציאות שכזאת ניתנה בידיו השליטה אך ורק על מידת המאמצים שעליו להשקיע על מנת להיטיב  ולשנות את מצבו. שהרי ידוע הדבר כי מבחן התוצאה לא תמיד עולה בקנה אחד עם מידת ההשקעה והמאמץ  ונדרשת לשם כך תמיכה רוחנית כרוח גבית בדרך להגשמת המטרות. לפיכך אמליץ למי שברצונו לעשות שינוי משמעותי ולהתקדם, לפנות לקבלת ייעוץ ונכוונה מעולמה של קבלה ויזכה לצאת לדרך שכולה אור והצלחה בכל.  חשוב לדעת  שהאופן שבו אנו מתמודדים עם הנסיבות הוא זה שקובע אם הצלחנו ולא מידת ההצלחה עצמה היא שקובעת . ובמילים אחרות הדרך הארוכה שעשינו במעלה ההר חשובה אף יותר מהמקום בו אנו נמצאים כעת בדרך המעפילה. לפיכך נדע כי אנו צריכים לראות את המציאות בעיניים פקוחות ולא לנסות ולהשוות את עצמנו לאחרים. עלינו להיות מודעים למגבלות וליתרונות שלנו והערכתנו העצמית צריכה לנבוע קודם כל מהידיעה שאנו עושה כל שביכולתו כדי להתקדם.  דעו כי על האדם לנוע תמיד אל עבר מדרגה חדשה. הקבלה מלמדת שכדי לחיות חיים מלאים ומספקים חייבים להתמלא שני תנאים הכרחיים- צמיחה והתחדשות. וכאשר אלה נעדרים האדם חש בתקיעות ותחושת מרירות מתגנבת ומציפה אותו. לכן המסר העיקרי הוא ללכת, תמיד ללכת. ללמוד ולדעת מה התכלית של קיומנו ולא לעצור, ללכת אל עבר התכלית. להדיר את הפחדים מעל במת חייך ולזכור שהגיבור אין לו פחד כי עיקר הגבורה בלב ומי שליבו אמיץ וחזק ואינו מתיירא מדבר ממלא את הציווי "לך לך"  והציווי גומל לו בתמורה בחיים מלאי משמעות, עניין והערכה.    

 מוגש בברכה

 יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז 'חכמה'

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה