לפגישת ייעוץ
נגישות
  • ניווט מקלדת
  • צבעוניות חד-גוונית
  • צבעוניות הפוך
  • A-A-A
פרשת השבוע

פרשת בהר בחוקותי

כשם שהר סיני המלא בחסרונות לעומת שאר ההרים ,זכה שניתנה התורה עליו דווקא בגלל אותם החסרונות כן עם ישראל חלילה לו לדאוג על חסרון העבודה בשדות בשנה השביעית כיוון שחסרון זה הוא הכלי לקבלת השפע בשנה השישית . על היתרון שבחיסרון במאמר שלפניכם.
 

מה עניין שמיטה אצל הר סיני? השאלה הידועה מתעוררת מהפסוקים הראשונים בפרשתנו: "וידבר השם אל משה בהר סיני לאמור. דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת להשם" רש"י (ר"ת רבי שלמה יצחקי וכן רבן של ישראל) מבאר שכשם שמצוות שמיטה ניתנה לעם ישראל בהר סיני על כל פרטיה דקדוקיה והלכותיה כן כל המצוות כולן ניתנו בהר סיני על כל פרטיהן דקדוקיהן והלכותיהן. ועדיין נשאלת השאלה מדוע דווקא במצות שמיטה הזכיר הפסוק שהציווי לכך ניתן למשה בהר סיני מה שלא עשה בשאר המצוות? 

כאשר רצה הקב"ה לתת את התורה לעם ישראל היו ההרים רצים ומתדיינים אלו עם אלו. זה אומר עלי התורה ניתנת וזה אומר עלי התורה ניתנת. תבור בא מבית אלים וכרמל מאספמיא זה אומר אני נקראתי וזה אומר אני נקראתי. אמר הקב"ה כולכם הרים גבוהים ויפים אך כולכם יהירים אבל סיני שבמדבר נמצא ואינו גבוה שפל רוח הוא ועליו חמד האלוקים ליתן את תורתו לעם סגולתו .

בהר סיני העדיף הקב"ה דווקא את ההר הנמוך שבכל ההרים הנישאים והמשובחים ממנו בהרבה נמצא שהחיסרון הוא בעצם היתרון וכמו כן במצוות שמיטה חסרון מניעת העבודה בשדה בשנה השביעית הוא למעשה יתרון גדול שכן הכתוב מבטיח "וצוויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלוש שנים"(כה,כא) שעל ידי חסרון העבודה בשנה השביעית ימצא יתרון כפול ומכופל בשדה.שבעצם התורה מלמדת אותנו על דרך המשל והדוגמא בואו וראו כשם שהר סיני המלא בחסרונות לעומת שאר ההרים ,זכה שניתנה התורה עליו דווקא בגלל אותם החסרונות כן עם ישראל חלילה לו לדאוג על חסרון העבודה בשדות בשנה השביעית כיוון שחסרון זה הוא הכלי לקבלת השפע בשנה השישית .
היו היה יהודי עשיר ולו היו שלשה בנים שני הגדולים מבניו גרו בארצות רחוקות .בן אחד דרך מזלו כאביו ונעשה עשיר גדול ומוצלח במסחרו ואילו הבן השני היה עני וחסר כל .לימים השיא האב העשיר את בנו השלישי והקטן שלח מכתב לבנו העשיר ובו הוא מבקש ממנו שיבוא לחתונה הוא ובני משפחתו והוסיף לבקש שייקח עמו את אחיו העני ובני משפחתו עמו על מנת שיתקבצו כל בני המשפחה יחד בשמחת הכלולות "ועינייך לא תחוס על ריבוי הממון שתעלה לך הנסיעה ובגדי החתונה " כותב האב לבנו – שכן כל הוצאה שתוציא לכבודי אני אשלם לך עליה . קרא הבן העשיר את המכתב ומיד מיהר לקנות לו ולבני משפחתו את הבגדים היקרים והיפים ביותר שהרי מובטח לו שיקבל החזר על כל ההוצאות שיוציא. ביום החתונה עלה הבן העשיר עם משפחתו על מרכבתו במטרה לנסוע למקום החופה ואז נזכר שאביו ביקש ממנו לדאוג ולהביא גם את אחיו העני ובני משפחתו, מיד שלח את אחד מעבדיו שיביא אותם ונסעו עמו לחתונה .

כאשר הגיע המרכבה לאולם השמחות יצאו הבן העשיר ומשפחתו לבושים בבגדי תפארתם לבוש יקר ומשובח האומר כבוד והדר ,ראוהו מוזמני השמחה והתלחשו ביניהם בהתפעלות על רוב עושרם של האב והבן. בעודם מדברים והנה יוצא האח העני ובני משפחתו בלבוש בלוי וקרוע , שאלו המוזמנים איש לרעהו מי הוא העני הזה ומה הקשר שלו לחתונה מפוארת זו ענו להם בני המשפחה זהו אחיו של בן העשיר ... דממה של מבוכה השתררה במקום. ניתן היה לנחש מה חושבים כעת המוזמנים בליבם איך יתכן שאף אחד לא דאג להלביש את העני כיאה לכבוד החתונה ? אך כעבור מספר רגעים התזמורת החלה לנגן את ניגוני החתונה השמחה פרצה מכל עבר והעניין נשכח מכל לב מלבד אחד אשר לא שכח.
לאחר שתמו ימי השמחה בא הבן העשיר לאביו ואמר לו שבכוונתו לחזור לעירו, מכיוון שחייב לחזור לעסקיו וכמו רמז לאביו שעליו לשלם לו את כל ההוצאות המרובות שהוציא לצורך החתונה , אך האב לא נרמז ונפרד יפה מבנו וברכו לשלום. ראה הבן שאביו אינו מביו רמזים הוציא את פנקסו והחל למנות לפני אביו את הוצאותיו וסכומיהם כולל ימי העבודה וכו', אך האב עדיין לא נרמז הביע התפעלות מן המחירים של הבגדים והשתתף בצערו של בנו על אבדן ימי העבודה אך כסף לא הוציא. הבן ההמום התלבט האם זה יהיה מכובד להזכיר לאביו במפורש את עניין הכסף ולבסוף החליט שעדיף אי נעימות של שעה קלה מאשר לספוג את הנזק הכספי ופנה לאביו ואמר לו : תמה אני עליך אבי הלא אתה אמרת שתכסה לי את כל ההוצאות שאוציא לכבוד החתונה וכעת עושה אתה עצמך ששכחת מכל ההבטחות שהבטחת? ענה לו אביו: לא היו דברים מעולם ,מימי לא הבטחתי שאכסה לך את ההוצאות שתוציא לצורך החתונה ואם הוצאת שלם אותם מכיסך . מה שכתבתי הוא שכל ההוצאות שתוציא לכבודי אשלם לך עליהם אך כל ההוצאות והקניות שעשית רק לכבוד עצמך עשית שאם לכבודי היית באמת דואג אז היית קונה את אותם הבגדים גם לאחיך ולמשפחתו הענייה וכיוון שלא כך נהגת מעשייך הוכיחו שלכבוד עצמך אתה דואג ולא לכבוד אביך ועל כבוד עצמך איני צריך לשלם לך.
על כך אמר שלמה המלך במשלי "מלווה השם-חונן דל" מי יכול להיקרא מלווה להקב"ה זה שאינו דואג רק לעצמו ובני ביתו אלא חונן דל הוא מפרנס ודואג לאלו הדלים וחסרי אמצעים והוא יכול להיות סמוך ובטוח שהקב"ה פורע הלוואותיו ובזה שמחסר מעצמו הוא בעצם מכין כלי ליותר השפעות ברוחניות ובגשמיות מלכתחילה. 
מוגש בברכה
יצחק אהרון ,ראש מרכז 'חכמה'.