לפגישת ייעוץ
נגישות
  • ניווט מקלדת
  • צבעוניות חד-גוונית
  • צבעוניות הפוך
  • A-A-A
פרשת השבוע

פרשת אמור

מדוע הקב"ה המתין שבעה שבועות עד שנתן לעם ישראל את התורה ? מדוע לא עשה זאת מיד? מה משמעות ותפקידם של כוחות הטומאה והטהרה בעניין קבלת התורה. יצחק אהרון מבאר.
 



נאמר בפרשתנו "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה ,שבע שבתות תמימות תהיינה ,עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" .

משרשי מצוות ספירת העומר על דרך הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמים וארץ ,והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרים כדי שיקבלו התורה בסיני ויקימוה ,ומפני כן נצטווינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו כעבד ששואף לצאת לחרות וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחרות כיון שהמניין מראה לאדם כי כל חפצו להגיע אל הזמן ההוא . וזו הסיבה שאנו מונים לעומר כלומר כך וכך ימים עברו מן המניין, ואין אנו מונים כך וכך ימים יש לנו לזמן. כל זאת כדי להראות בנו את הרצון החזק להגיע אל הזמן המיוחל ,ולכן לא נרצה להזכיר בתחילת חשבוננו ריבוי הימים שיש לנו להגיע ליום המיוחל וחלילה עלול הייאוש להתגנב ללבנו.
אם כן מדוע הקב"ה המתין שבעה שבועות עד שנתן לעם ישראל את התורה ? מדוע לא עשה זאת מיד? 
חז"ל מסבירים שהקב"ה ברא בעולמו כוחות הטומאה וכנגדם כוחות הקדושה וזה כנגד זה בראם חמישים שערי טומאה כנגד חמישים שערי קדושה ועם ישראל בזמן שהיו שקועים בעבדות מצריים גשמית ורוחנית, שקעו בארבעים ותשעה שערי הטומאה עד שכמעט ונכנסו בשער החמישים וגאלם הקב"ה בניסים ונפלאות וביד חזקה והוציאם מן הטומאה הזאת על מנת לתת להם את התורה שהיא שער החמישים של הקדושה ומטהרת כמעיין מים חיים. ואע"פ שעם ישראל בשעה שיצאו ממצרים כבר פרשו מלהטיהם כשפיהם ומיני עבודות זרות של מצריים, עדיין טמאים היו ונצרכו שבעה שבועות של תהליך טהרה על מנת להיטהר משבעה מיני טומאה שמנתה התורה, ובהן נטמאו במצרים ולכן התורה מצווה שבע פעמים שבעה ימים שהם ארבעים ותשע ימים ובכל יום נכנסו לשער קדושה וביום החמישים נכנסו לשער החמישים שאז פסקה טומאתם, וכנסת ישראל עמדה ככלה ביום חופתה במעמד הר סיני לקבלת התורה ככתובה הניתנת מיד החתן .

חכמי הסוד מייחדים את ארבעים ותשע הימים הללו לתקן בהם פגמים אשר נפלו בשבע המידות שעליהן העולם בנוי ושהעולם הוא אדם גדול והאדם הוא עולם קטן .שבע מידות אלו הן : חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, שכל אחת מהן כלולה מכל השבע כלומר שאם אין גבורה עם החסד אין זו מידה טובה תארו לעצמכם אדם העושה חסדים ללא גבולות הוא יזיק לעצמו וממילא מידת החסד שבו תיפגם ונמצאת חסרה. כך גם שאר המידות שכולן נעשות שלמות רק אם כל שאר המידות מתלוות עימהן. ולכן מחלקים חכמי הסוד את ימי הספירה שבהם צריך לתקן כל פגם במידות אלה ובכל הכלולות בהן לשבעה שבועות . שהראשון כולו חסד והיום הראשון הוא החסד שבחסד והיום השני הגבורה שבחסד והשלישי התפארת שבחסד וכן כל שבעת הימים עד האחרון שהוא המלכות שבחסד. השבוע השני כולו גבורה והיום הראשון בו החסד שבגבורה והשני הגבורה שבגבורה וכן הלאה עד היום השביעי שבשבוע השביעי שהוא המלכות שבמלכות .ואלו הו הימים בהם ספרו עם ישראל מיום צאתם ממצרים ועד שבאו להר סיני והתייצבו לקבלת התורה שהוא היום החמישים חג מתן תורה שהיא שער הקדושה החמישים. ולכן כל מה שנפגם לאחר כן במידות אלו אינו זקוק לטהרה חדשה אלא רק השתדלות לחזור לטהרה ישנה שנשתרשה בכל לבבות ישראל במעמד הר סיני קשר שלא ינתק לעולם והבא להיטהר בימים אלו מסייעים אותו מן השמים המסוגלים לטהרה יתרה מכל ימות השנה.

מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז 'חכמה'.