לפגישת ייעוץ
נגישות
  • ניווט מקלדת
  • צבעוניות חד-גוונית
  • צבעוניות הפוך
  • A-A-A
מאמרים

עולמות אפלים

חכמת הקבלה מלמדת כי ישנם דרכים טהורות ומובהקות להצלחה ושפע בכל תחום. אך מי שינסה לקצר תהליכים בדרכים שמקורן בכשפים וטומאה ימצא את עצמו נפסד ומהמר על מזלו. ומי שנפגע בכישוף, אל דאגה הכול ניתן לפתרון. על מושג הרוע והכישוף בקבלה במאמר שפניכם. 
 





אחת הבעיות הנצחיות, אשר העסיקו את המחשבה האנושית מאז ומעולם, היא בעיית הרע. בעיה זו החריפה יותר במחשבה הדתית, עם ייסודן של הדתות הגדולות. שכן דתות אלו מושתתות על האמונה באל עליון ומושלם, אשר שולט בעולם ומנהיג אותו, ומן הסתם אל כזה אינו יכול להיות רע. המקרא מציג תשובה פשוטה למדי לבעיה זו: הטוב הינו הציות לדבר האל ומכאן שהרע הינו המרית רצונו. אך עם זאת מדגיש המקרא, כי הן הטוב והן הרע מקורם ברצונו של האל. כך מצוי הרע בתוך המציאות הנבראת ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. כפי שמנסח זאת הנביא ישעיהו "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע אני ה' עושה כל אלה".יש כאן הדגשה בדבר היותו של ה' אל יחיד ובורא כל - יוצר האור והטוב ובורא החושך והרע.

ר' סעדיה גאון, ציין כי פסוקים אלה נכתבו מתוך מגמה פולמוסית, שמטרתה להתעמת ולערער את התפיסה הדוגלת בשתי ישויות אלוקיות ורואה את הניגוד של אור וחושך כניגוד הנובע ממלחמה, מאבק בעולם האלוקות. קרי, יש אלוקות אחת שהיא האלוקות המופקדת על האור והטוב בעולמנו ,וכל היתר נברא ע"י אלוהות אחרת שהיא יוצרת החושך והרע. רעיון זה מוכר בדיוק נמרץ בדת הפרסית העתיקה, דת זרתוסטרא. שהיא דיכוטומית ודוגלת בשתי אלוהויות, שכל אחת מהן אחראית על פן אחר בעולם. אַהוּרַה-מַזְדָא הוא האל הטוב והמברך, ואהרימן הוא האל הרע והמקלל. בין שניהם מתחולל מאבק איתנים ותפקידו של האיש המאמין, לפי הדת הפרסית, הוא לסייע לכוחות הטוב והאור במלחמתן ובמאבקם נגד החושך והרע. אף היהדות לא נותרת חייבת ומלחמה זו מונחת לפתחו של היהודי המאמין בכל עת. אך ברור הטוב מן הרע צריך להיעשות בתוך האדם עצמו,במידותיו,במעשיו וביחסו לזולת. כך שבשונה מדתות בהן יש יותר מאל,היהדות גורסת לאל אחד ויחיד ולכן אין מקום לבירור ולעימות הטוב והרע בין ישויות אלוקיות. כאמור, מושג הרוע קיים ומצוי אף בעולם היהודי ומכונה "סטרא אחרא" (הצד האחר) ועל האדם חלה החובה לסור ממנו לדבוק בטוב.אך לא תמיד כך הם הדברים והמציאות מוכיחה שישנם אלה הנמצאים במצוקה אמיתית ומבקשים עצות ופתרונות מכל הבא ליד ואינם בוחלים בשום אמצעי רוחני על מנת להגשים מטרתם. ולצערי הם אינם מבדילים בין מותר לאסור ובין כשר לפסול. בצרתם הרבה הם פונים לקבל מזור לכאבם מכל אדם המציג את עצמו "כמקובל גדול" או "מיסטיקן" מהולל . חולשתם הרבה מובילה אותם אל מתחזים רבים המציגים עצמם כאנשי קבלה ומיסטיקה בעלי שם המעניקים פתרונות לא ראויים ולא אחראיים לאלה המבקשים בעצתם. התכנים אליהם נחשף מרבית הציבור אינם אלא אוסף פרפראות וחידודי לשון שאינם קרובים ולו במעט לתורת הקבלה . אותם " מיסטיקנים" מעמידים פנים כאילו הצילו נפשות רבות וכי יש באמתחתם סודות פלאיים לשינוי גורלות ומזלות . בשל חוסר בקיאותם הם אינם מודעים , במקרה הטוב , לכך שהפתרון שאותו הם מציעים אינו אלא מעשה כשפים. ובמקרה הרע הם מציגים אותו כסגולה טהורה מתורת הקבלה. ראשית נגדיר כישוף- מעשה ידי אדם שמקורו בטומאה ושנועד לגנוב דעתו של פלוני, לשלול ממנו את אפשרות הבחירה החופשית ו/או לגרום לו לנזקים קשים עד מוות. במהותו כישוף הוא שימוש באנרגיה שלילית ובכוחות אפלים להשפיע על רוח האדם ו/או על הגלם תוך שימוש שלילי בפוטנציאל הגלום בארבעת יסודות הטבע: אדמה, רוח, מים ואש. יש המייחסים לנפש(דם), לציפורניים ולשיער אדם את היסוד החמישי.דרך הכישוף, החומרים והכלים אסורים בתכלית האיסור ביהדות. לראשונה מוזכרת המילה כישוף בתורה באופן גלוי - "מכשפה לא תחיה" ,הפסוק הקצר ביותר במקרא,הן במילים והן באותיות, ונועד לא לפגוע בטהרת התורה ולהרחיב בעניין הטומאה. 

האדם המכושף נמצא בסכנה אמיתית ולא ידע נחת רוח, שלווה ורוגע ,יהיה מבולבל בנפשו ויכשיל את הסובבים אותו.ייתכן אף שירגיש כאב או חולשה בגופו ואף יחלה. יובן למעיין בנאמר כי המשמעויות וההיבטים הקבליים המיוחסים למעשה כשפים הם חשובים ועמוקים כים.הם מסמנים ציון דרך בהתפתחות הרוחנית השלילית של האדם המדמה עצמו כבעל כוחות על טבעיים עליונים, המסוגל לבצע פעולות מיסטיות שונות שיש בכוחן לחולל שינויים מהותיים בנושאים שונים בחייו. הקבלה טוענת כי לאדם,נזר הבריאה,ניתן כוח השפעה אדיר לטוב ולרע. משכך, ביכולת האדם לרתום, להשגת מטרותיו, כוחות שליליים שיש בכוחם להשפיע אולם שורשם אינו יוצא מכוחה של אמונה טהורה באל, אלא בקביעה האישית של האדם שעל דרך המעשה בלבד יוכל לקבוע גורלות , לשנות מזלות ולהשפיע מהרוחני לגשמי בדרכים טמאות ואסורות. 

באותה נשימה באה הקבלה ומכריזה כי הגדת עתידות לפי אותה חוקיות אסורה בתכלית. בין שאר התחומים האסורים נמנים: כשפים לאהבה, קריאה בקפה, בקלפים( לרבות טארוט), בשמן וסיאנס. לחילופין, הקבלה מציגה את הדרכים הנכונות שמ קורן בטהרה(הזהר וכתבי האר"י) ומציגות דרכים בדוקות ומוכחות המסוגלות לשפר משמעותית את איכות חיי האדם בכל התחומים החשובים : פרנסה, זיווג והצלחה כללית. הקבלה מחנכת אותנו שעל ידי אמונה אמיתית ופעולות רוחניות טהורות יוכל האדם להשיג מבוקשו אף יותר מאדם המבקש לעסוק בכשפים,שכן מעשה כשפים הוא מוגבל ביכולותיו ובעוצמתו כיון שאין מקורו בבסיס אמונה אלא בסוד השבעת ישויות טמאות. אם כן ,על אף שמושג הרוע ניתן לפרשנות סובייקטיבית קיימים ביהדות סייגים ברורים בין מותר לאסור ובין כשר לטמא ומי שחוצה את הגבולות מעתיק אפוא את הדגש מן האל אליו ומדמה עצמו לבעל כוחות עליונים. 

מוגש בברכה
יצחק אהרון,ראש מרכז "חכמה".

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה