לפגישת ייעוץ
נגישות
  • ניווט מקלדת
  • צבעוניות חד-גוונית
  • צבעוניות הפוך
  • A-A-A
מאמרים

הלב רוצה יותר

מראשית ההיסטוריה וממחזורי הירח המוח האנושי מנסה ליצור סדר עולמי מתוך הכאוס השמימי. אמונות עתיקות לגבי הקשר הסיבתי-מיסטי בין שמים וארץ, השפיעו באופן ניכר על התפתחותן של תרבויות ודתות שונות מהעת העתיקה ועד ימינו, שכל אחת בדרכה מלמדת על עבודת הבורא וגילוי הנעלם.  

הכוכבים בשמי הלילה עוררו את דמיונם של אבותינו הקדמונים שחייהם היו עתידים להתנהל תחת שליטתם של האורות המנצנצים שיצרו תמונת אור גדולה מאופק עד אופק. המוח רוצה להבין את העולם ולא תמיד מצליח לספק תשובות המניחות את הדעת. אחד המאפיינים המייחדים את המין האנושי קשור בשאלות סבוכות המבקשות מענה בסוגיות שונות כגון מהי מטרת הקיום באמת ? מדוע באנו לעולם והאם לכל אדם ייעוד שונה ? שלל התיאוריות והחוכמות הבאים מפי אנשי דת, רוח, פילוסופיה ומדע מובאים בניסיון לפצח את הקוד המגדיר נכונה את מטרת החיים והגשמת העצמיות. כל אלה נפגשים בצומת מחשבתית רב תרבותית מגוונת ומלאת עניין .  

אם כן, מהיכן מגיעה אותה תחושה טבעית ואמיתית כל כך המחייבת מענה לשאלת תכלית ומטרת החיים. מחשבה זו עולה ומהדהדת במוחו של האדם החושב מספר פעמים לא מבוטל במהלך שנות חייו. לרוב  ללא מענה מספק. לכאורה, היה ניתן לומר כי הידיעה שאנו מרכז העולם, שליטים מוחלטים בכל החי והמצוי סביבנו, היא התורמת לכך. אולם, נראה כי אנו עוסקים בנושא שאיננו לוגי במהותו אלא עובדה יסודית מוצקה המצויה בכל אדם באשר הוא,  המייחדת ומבדילה אותו משאר הנבראים.

אחת התכונות המייחדות את המין האנושי היא הייעוד והמטרה. כל אדם נושא בקרבו מאז שחר ילדותו את שאלת ייעודו בעולם הזה. הוא יציב ויגדיר לעצמו יעדים ומטרות ובדרכו הייחודית יפעל על מנת להגשים את רצונותיו. לפיכך, תחושת מימוש העצמיות תעמוד בסימן הצלחה או כישלון בהתאם ליישום היעדים. זהו מרכיב עיקרי הבונה את אישיות האדם ומגדיר אותו  כאינדיבידואליסט – שאינו זהה לאדם אחר , ללא תחליף ומתקיים כפרט עצמאי ייחודי.

בתלמוד הבבלי נאמר : " כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" . חכמת הקבלה מלמדת  כי קיים רמז הכרחי באמירה זו הואיל ולכל אדם תפקיד וייעוד מוגדרים. אילו היה פרט מסוים במין האנושי זהה לאדם אחר בהגדרת ייעודו, כי אז לא הייתה משמעות לחייו של אותו אדם.

בשונה מעולמם של בעלי החיים אשר עוסקים בהישרדות ותו לא. המין האנושי מחפש לעצמו מטרות ומטלות להצדקת קיומו. הוא אינו מוכן להסתפק בקיום החומרי לשם הבטחת המשכיותו ורואה במורשת ערך חשוב ויקר . ואכן , בניגוד לבעלי החיים הפועלים מתוך אינסטינקטים בלבד והנראים שבעי רצון ביותר לאחר שמטרותיהם החומריות מושגות, האדם חש סיפוק זמני בלבד מההנאה החומרית ומבקש לעצמו משהו עמוק ומוצלח יותר. העובדה היסודית המראה כי הרדיפה המתמדת אחר סיפוקים חומריים אינה עושה אותנו מאושרים יותר מביאה להכרה ברורה כי אין לראות בחומריות בלבד דרך להשגת התעלות רוחנית. הנאות החומר מאבדות חיש מהרה את הסיפוק אותו הן מעניקות ונוצר חלל ריק בנפש האדם הצמאה למשהו עמוק יותר הנקרא "הייעוד האמיתי".

יובן למעיין בנאמר כי יש חשיבות מכרעת למיצוי הייעוד אשר לשמו אנו חיים. ברם, כאשר אנו מתבוננים מעט בקורות ימי עולם אנו מגלים כי התכונה הזו של בקשת הייעוד אינה עולה בקנה אחד עם הטוב והנכון. רבות מהסכנות והאסונות האורבות לעתיד המין האנושי מקורם בבני אדם בעלי אגו מפלצתי שחיפשו לעצמם יעדים מתקדמים של רצון לכיבוש ולהטבעת חותם  בדפי ההיסטוריה האנושית.

רבות המלחמות אשר כילו חלקים גדולים מהמין האנושי. הן נבעו מהרצון להשליט סדר חדש בעולם המושתת על אידיאולוגיות דתיות ותרבותיות ולא כתוצאה ממריבות על משאבי טבע וקיום. על כך אנו למדים מדברי חז"ל שנאמר כי ה' העביר את האדם הראשון על כל אילני גן עדן ואמר לו : " ראה מעשיי כמה נאים ומתוקנים הם, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי .שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך". ממאמר זה ניתן להבין כי לאדם ניתן כוח אדיר המסוגל להפוך סדרי עולם או לחילופין לתעל את כוחו לשם הגשמת ייעודו הנכון.

הקבלה מצידה מלמדת כי הצימאון הרוחני הקיים באדם מוכיח את קיום הנשמה. היא זו המתאווה לסיפוק הצרכים הרוחניים מעבר לכל צורך גשמי. ככתוב בקהלת " וגם הנפש לא תמלא". ובמילים אחרות, האדם מטבעו יכול להסתפק במילוי הצרכים הגשמיים בלבד אולם נפשו משתוקקת לחיפוש אחר יעדים רוחניים גבוהים יותר לשם מימוש ייעודו. לשם כך חכמת קבלה יודעת היטב ובאופן בחון ובדוק לזהות את ייעודו של כל אדם וללמד אותו כיצד עליו לפעול בדרך להגשמה עצמית מלאה , ממנה יוכל לשאוב שפע מזל וברכה בחייו. בקשת המשמעות והייעוד טבועה עמוק בלב האדם ונוצרה בו בכוונת מכוון. אך חשוב לדעת כי אין שום תועלת בהכרת התכונה המיוחדת שבנו ללא היכולת להשתמש בה באופן הראוי.

מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז "חכמה".

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה