לפגישת ייעוץ
נגישות
  • ניווט מקלדת
  • צבעוניות חד-גוונית
  • צבעוניות הפוך
  • A-A-A
מאמרים

מטרת הקיום

בכנס גדול שערכתי השנה בנושא "מיסטיקה יהודית" בהשתתפות חילוניים ודתיים מכל קצוות הארץ, נשלחה לחלל האוויר שאלה ע"י אחד המשתתפים : מהי מטרת הקיום באמת ? מדוע באנו לעולם והאם לכל אדם ייעוד שונה ?. לרגעים , נותרה שאלה זו תלויה ללא מענה והיוותה נקודת מוצא לדיון סוער שבא בעקבותיה. על מטרת הקיום במאמר שלפניכם.
 



בכנס גדול שערכתי השנה בנושא "מיסטיקה יהודית" בהשתתפות חילוניים ודתיים מכל קצוות הארץ, נשלחה לחלל האוויר שאלה ע"י אחד המשתתפים : מהי מטרת הקיום באמת ? מדוע באנו לעולם והאם לכל אדם ייעוד שונה ?. לרגעים , נותרה שאלה זו תלויה ללא מענה והיוותה נקודת מוצא לדיון סוער שבא בעקבותיה. שלל האמירות והניסוחים שנאמרו בניסיון לפצח את הקוד המגדיר נכונה את מטרת החיים, נפגשו בצומת מחשבתית עמוסה ומסועפת. 
אם כן, מאין מגיעה אותה תחושה טבעית ואמיתית כל כך המחייבת מענה לשאלת תכלית ומטרת החיים. מחשבה זו עולה ומהדהדת במוחו של האדם החושב מספר פעמים לא מבוטל במהלך שנות חייו. לרוב ללא מענה מספק. לכאורה, היה ניתן לומר כי הידיעה שאנו מרכז העולם, שליטים מוחלטים בכל החי והמצוי סביבנו, היא התורמת לכך. אולם, נראה כי אנו עוסקים בנושא שאיננו לוגי במהותו אלא עובדה יסודית מוצקה המצויה בכל אדם באשר הוא, המייחדת ומבדילה אותו משאר הנבראים.
אחת התכונות המייחדות את המין האנושי היא הייעוד והמטרה. כל אדם נושא בקרבו מאז שחר ילדותו את שאלת ייעודו בעולם הזה. הוא יציב ויגדיר לעצמו יעדים ומטרות ובדרכו הייחודית יפעל על מנת להגשים את רצונותיו. לפיכך, תחושת מימוש העצמיות תעמוד בסימן הצלחה או כישלון בהתאם ליישום היעדים. זהו מרכיב עיקרי הבונה את אישיות האדם ומגדיר אותו כאינדיבידואליסט – שאינו זהה לאדם אחר , ללא תחליף ומתקיים כפרט עצמאי ייחודי. 
בתלמוד הבבלי נאמר : " כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" . חכמת הקבלה מלמדת כי קיים רמז הכרחי באמירה זו הואיל ולכל אדם תפקיד וייעוד מוגדרים. אילו היה פרט מסוים במין האנושי זהה לאדם אחר בהגדרת ייעודו, כי אז לא הייתה משמעות לחייו של אותו אדם. 

בשונה מעולמם של בעלי החיים אשר עוסקים בהישרדות ותו לא. המין האנושי מחפש לעצמו מטרות ומטלות להצדקת קיומו. הוא אינו מוכן להסתפק בקיום החומרי לשם הבטחת המשכיותו . ואכן , בניגוד לבעלי החיים הנראים שבעי רצון ביותר לאחר שמטרותיהם החומריות מושגות, האדם חש סיפוק זמני בלבד מההנאה החומרית ומבקש לעצמו משהו עמוק ומוצלח יותר. העובדה היסודית המראה כי הרדיפה המתמדת אחר סיפוקים חומריים אינה עושה אותנו מאושרים יותר מביאה להכרה ברורה כי אין לראות בחומריות דרך להשגת התעלות רוחנית. הנאות החומר מאבדות חיש מהרה את הסיפוק אותו הן מעניקות ונוצר חלל ריק בנפש האדם הצמאה למשהו עמוק יותר הנקרא "הייעוד האמיתי".

יובן למעיין בנאמר כי יש חשיבות מכרעת למיצוי הייעוד אשר לשמו אנו חיים. ברם, כאשר אנו מתבוננים מעט בקורות ימי עולם אנו מגלים כי התכונה הזו של בקשת הייעוד אינה עולה בקנה אחד עם הטוב והנכון. רבות מהסכנות והאסונות האורבות לעתיד המין האנושי מקורם בבני אדם שחיפשו לעצמם יעדים מתקדמים של רצון לכיבוש ולהטבעת חותם בדפי ההיסטוריה האנושית. 

רבות המלחמות אשר כילו חלקים גדולים מהמין האנושי. הן נבעו מהרצון להשליט סדר חדש בעולם המושתת על אידיאולוגיות דתיות ותרבותיות ולא כתוצאה ממריבות על משאבי טבע וקיום. על כך אנו למדים מדברי חז"ל שנאמר כי ה' העביר את האדם הראשון על כל אילני גן עדן ואמר לו : " ראה מעשיי כמה נאים ומתוקנים הם, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי .שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך". ממאמר זה ניתן להבין כי לאדם ניתן כוח אדיר המסוגל להפוך סדרי עולם או לחילופין לתעל את כוחו לשם הגשמת ייעודו הנכון. הקבלה מצידה מלמדת כי הצימאון הרוחני הקיים באדם מוכיח את קיום הנשמה. היא זו המתאווה לסיפוק הצרכים הרוחניים מעבר לכל צורך גשמי. ככתוב בקהלת " וגם הנפש לא תמלא" – האדם מטבעו יכול להסתפק במילוי הצרכים הגשמיים בלבד אולם נפשו משתוקקת לחיפוש אחר יעדים רוחניים גבוהים יותר לשם מימוש ייעודו. בקשת המשמעות והייעוד טבועה עמוק בלב האדם ונוצרה בו בכוונת מכוון. תכונה זו ניצבת כסלע איתן אליו מתנפצים גלי הספקות והתהיות. אך חשוב לדעת כי אין שום תועלת בהכרת התכונה המיוחדת שבנו ללא היכולת להשתמש בה באופן הראוי.

מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז "חכמה".

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה