לפגישת ייעוץ
נגישות
  • ניווט מקלדת
  • צבעוניות חד-גוונית
  • צבעוניות הפוך
  • A-A-A
מאמרים

יום אחד של חג

חג השבועות, הוא זמן שבו מושם דגש על ההכרה בערכו של ההווה . בשבועות חסרות מצוות המייחדות את החג ובמקומן קיימים סמלים שהם סימני דרך תודעתיים המקשרים את האדם לזמן ההווה ולחשיבה שונה מזו שהוא מורגל בה עד עתה.


 חג השבועות , אחד משלושת הרגלים, מסכם את ספירת ימי העומר ובא לציין מאורע בעל חשיבות נדירה ויוצאת דופן במעגל החיים היהודי. ללא ספק מדובר באחד החגים החשובים והמכוננים שבתולדות העם היהודי. מעמד הר סיני ומתן תורה לעם ישראל היה מאורע חד פעמי שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית. התורה עצמה מצהירה כי אף עם לא זכה להתגלות שכזאת וממלא לא התקיים אירוע שכזה מאז ימי עולם ככתוב : " הֲשָׁמַע עָם קוֹל ד' מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי "(דברים,ד', ל"ג). משכך, המקובלים רואים את מעמד הר סיני ומתן תורה כנקודת השיא בתולדותיה של האנושות כולה. מנקודת מבט של הקבלה היציאה ממצרים ומעמד הר סיני מסמלים יותר מכל את הדרך אותה חייב כל אדם לעבור כדי להשתחרר מעבדות לחירות. מודעות העבד במצרים היא מצב צבירה רוחני-פסיכולוגי שבו שרוי האדם כשהוא שרוי בעצבות, מרה שחורה ובתחושת חוסר אונים. עד כי מי שעסוק בהפניית אצבע מאשימה כלפי הזולת בכל הייסורים והצרות העוברים עליו הוא עבד לייאוש ויתרה מכך הוא אף צולל לתהומות חשוכים שקשה להינצל מהם כך שהאדם בעיוורונו הנפשי אינו מסוגל לראות מציאות אפשרית אחרת.

והנה מגיע חג שבועות ואיתו שיעור חשוב ואמיץ של ערבות הדדית ,הושטת יד מסייעת והקשבה כנה לזמן ההווה. לחיות את ההווה היא יסודו של חג השבועות שהגיע לאחר הכנה רוחנית שנמשכה  שבעה שבועות תמימים שהחלו בפסח. שבועות הוא הזמן לחיות את החיים עצמם, במציאות העכשווית ולסלק כל סממן ומסך מפריד בין האדם לבין החיים עצמם. לצד תרי"ג מצוות בהן מחיוב כל יהודי ישנן שלוש חובות עיקריות והן לזכור, ללמוד מלקחי העבר ולצפות לישועה ולגאולה שלמה. כידוע האדם נע על ציר הזמן - עבר הווה ועתיד וכך גם חגי ישראל מקבילים לשלושת הזמנים. בפסח אנו חוזרים ומביטים אל העבר אל וחווים את הסיפור ההיסטורי והמכונן של יציאת מצרים ככתוב "חייב כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". לעומתו חג סוכות הוא מבט אל העתיד וחלום על ימים טובים ויפים יותר. להקים מחדש של "סוכת דוד הנופלת" - מלכות בית דוד והמקדש. אמנם, גם חג הסוכות מתייחס לעבר, "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" (ויקרא כג, מג),  אך המכנה המשותף לכל מצוות החג מורה על הכמיהה אל העתיד, אל אחרית הימים.
סוכות מעניק לנו גם מבט חטוף אל העתיד, אל הזמן שבו הבטחתו של הבורא לאברהם תתקיים וכל משפחות האדמה יבורכו דרך העם הנבחר ככתוב " וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל-הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת, וְלָחֹג, אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת"(זכריה י"ד, ט"ו).

אם כן,
כשם שהבורא דאג לספק את צורכי עמו עת חיו בסוכות כך מעוררת לה הכמיהה  לחיים שלווים  נטולי דאגות. האחיזה בארבעת המינים, הבאת ערבה למזבח וניסוך המים כל אלה מבטאים את הקשר העמוק שבין האדם לטבע ובין האדם לבוראו ומכאן הדרך לעולם שלם ומושלם שהיה ושעתיד לבוא באחרית הימים כמובא בחזונות בספר זכריה (פרק יד) .בין שני חגים אלו נמצא חג השבועות, שבו מושם דגש על ההכרה בערכו של ההווה . בימי קדם נהגו להביא בשמחה רבה את ביכורי הפירות לבית המקדש ומתוך ולהודות לבורא על הכרת הטוב ככתוב "ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש... ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'... ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' א-להיך ולביתך" (דברים כ"ו, ט-י). פסח וסוכות רוויים בסמלים המקשרים את האדם עם עברו ועם עתידו אך בשבועות חסרות מצוות המייחדות את החג ובמקומן קיימים סמלים שהם סימני דרך תודעתיים המקשרים את האדם לזמן ההווה ולחשיבה שונה מזו שהוא מורגל בה עד עתה. שבועות הוא זמן להדגיש את מצבו של האדם כאן ועכשיו. קשה למדוד מהו הווה משום שכל רגע שחולף נאסף אל העבר והזמן לא עוצר מלכת  ולכן כל הסמליות שמתבטאת בחגים ושמטרתה לעורר באדם תחושות ורצונות, מצטמצמת בשבועות כי ההווה לא נזקק לסמלים. ייתכן שזו גם הסיבה ששבועות נמשך יום אחד ולא שבוע כשאר הרגלים.  עת עולה הרצון לעצב מציאות אחרת זמן הוא אלמנט חשוב אך כדי לחוות את ההווה די ביום יחיד וכשם שאין תאריך להווה - כך נעדר מלוח השנה העברי תאריך לשבועות והוא נחגג חמישים ימים מפסח. שבילי העבר בהם פסעת הביאו אותך להווה ומכוונים אותך אל עתיד מלא בשאיפות, רצונות וחלומות ומהם יש להפיק השראה וכוח. אולם חג השבועות מציג לאדם את האתגר לחוות את ההווה ולהכיר את הטוב שבחייו. היטיב לבטא זאת יורם טהרלב  בשירו הנפלא " מה שהיה תשכח מזה מה שיהיה לא משנה מה שאבקש בעולם כזה תן לי את  היום הזה". חג שמח לכל בית ישראל.

מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז 'חכמה'.


 

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה