לפגישת ייעוץ
נגישות
  • ניווט מקלדת
  • צבעוניות חד-גוונית
  • צבעוניות הפוך
  • A-A-A
מאמרים

את שלי ואני שלך

כלל החוקים,הגלויים והנסתרים, הפועלים בין גבר ואישה לצורך יצירת אהבה וזיווג ראוי מובאים בקבלה הקדושה בדרך של הצפנות ,עשר הספירות ומסע לתוך נפש האדם ובכך מגדירים מהי אהבת אמת על כל משמעויותיה: אהבה כבוד מיניות נאמנות והתמסרות. 

האהבה היא נשגבת מבינתו של האדם ומושרשת עמוק בחכמת הלב. היא משולה לאינסוף של צבעים וגוונים וכשם שאין שני אנשים זהים כך גם פני האהבה. ביהדות ניתן להבחין ביחסים קוטביים בכל הנוגע למיניות. מחד, קיימות הערות והמלצות ברורות המלמדות על פרישות והתרחקות ממיניות בטענה שגורם זה עלול לעכב ולהפריע להתעלות הרוחנית ולעבודת האל.מאידך, בתורת הסוד קיימות טענות הגורסות כי דווקא הבנת ויישום המיניות מהווים את המפתח להכרת האלוקות ,כמו גם התעסקות רבה בהכרת הסימבולים המיניים בקבלה עד שניתן לומר כי הקבלה רובה ככולה עוסקת במין. כמובן שאין הכוונה למין במובן הגופני דווקא, אלא לכלל ההיבטים המייצגים זרימה דינאמית בין כוחות מנוגדים,זכריים ונקביים, שבהתמזגותם נוצרת שלמות הרמונית מלאה.
בזוהר אנו למדים כי הזיווג האמיתי של הצדיק מתרחש עם השכינה המתוארת כבת זוגו. ועוד מוסיף הזוהר ואומר כי הבריאה נעשתה בתבנית זכר ונקבה: "כל מה שברא הקב"ה למעלה ולמטה זכר ונקבה הם". לפיכך עבודתם העיקרית של המקובלים האמיתיים מיועדת "לזווג זיווגים". משמע ,הכרה וחיבור הכוחות הזכריים והנקביים הפועלים בבריאה ושימת דגשים על המאפיינים המייחדים כל אחד מהם. עניין זה מחייב התבוננות מעמיקה ורחבת היקף בחוכמת הקבלה אך בשל היות נושא זה טעון ומורכב לאין ערוך הוא מופיע בכתבי הקבלה בהצפנה ובאופן מקודד שזר לא יבין זאת.לכן מה שמגיע לציבור הרחב הן אמירות פשטניות המגבילות את מיניות האדם ועומדות בקנה אחד עם המוסר הדתי הכללי.על כן , כל ההתייחסות הקבלית למיניות מופיעה בתורת הסוד בשפה גבוהה ובסמלים מקודדים. 

ספירת היסוד כוללת בתוכה את אברי המין של הזכר והנקבה ולא בכדי, כריתת הברית או תיקון הברית ביהדות נעשית באיבר המין הזכרי הואיל ובמיניות מצוי מרכז האגואיזם האנושי במינון הגבוה ביותר.ספירת החוכמה משויכת לצד הגברי בעוד שספירת הבינה משויכת לנקבי. בחיבור החוכמה הזכרית והבינה הנקבית מתקבלת- דעת . הדעת היא התוצאה שבאה מחיבור ומציינת את הזיווג הגופני והרוחני בין הגבר והאישה כמובא בבראשית : " והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד"(ד',א').כמובן,שאין בנאמר כדי לבטא מיניות גופנית בלבד הואיל וזיווג יכול להתרחש ברמות רבות אך השער לכולן הוא הכרת הזרימה הזכרית והנקבית בטבע שדרכה ניתן לחוות יחסי אישות מלאים במגוון תחומים. 

חכמי הקבלה לימדו כי זיווג אמיתי בין גבר לאישה מתחלק לשני חלקים מבניים. האחד עוסק בזיווג גופני,קרי יחסי אישות שלגביהם קיימות הלכות ברורות. והשני עוסק בזיווג "נשיקין", מלשון משיקים אחד לשני- הוא הזיווג הרוחני. באשר על כן, זיווג הגון, ראוי ואיכותי יקרה רק כאשר הזיווג הרוחני קודם לזיווג הגופני. כי זיווג גופני לבדו לא יוכל להוות תשתית חזקה ליציבותה של המערכת הזוגית לאורך שנים. משכך, זיווג "נשיקין" מבטא את חבלי הקסם הנפלאים והחזקים המקשרים בין איש לאשתו ומוליכים לזיווג כשר הנקרא "זיווג דקדושה" של גוף ונפש. עד לזמן הנישואין, הגבר הינו חצי נשמה. אולם באמצעות שלושת השלבים של מעמד החופה שלוש הדרגות הרוחניות של נשמתו-נפש רוח ונשמה מתקשרות ומתחברות לאלו של אשתו ורק אז הם הופכים להיות אחד עם מבנה רוחני אחד.הזכריות בקבלה מסומלת על ידי צורת הישר והנקביות על ידי צורת המעגל, ממש כמו הזרע והביצית. הזכר פורץ דרך אל המעגל הנשי ומשחרר אותו מהתפיסה המחזורית האינסופית ובכך חושף אותו אל מה שמחוצה לו. המעגל הנשי הוא מלאות הכול ותכלית השלמות, הוא השכינה השורה והאנרגיה העצומה של האהבה בהתגלמותה ממנה יוצאים חיים. אך כאשר אין הוא מזווג עם הזכר הוא נשאר נותר שבוי בתוך האין סוף שלו מבלי יכולת הענקת חיים. לעומתו הזכר ללא זיווג נשאר לכוד בתפיסה הלניארית שלו ושל המציאות. ללא יחסי זיווג הוא הולך לאיבוד בניסיון להשתחרר לחופשי ומחמיץ ייעודו.יובן למעיין,כי הן הזכר והן הנקבה זקוקים זה לזו לשם יישום מטרת הקיום שלהם.הצורך להיפתח ולפרוץ דרך אל האין סוף מיוצג ע"י חיי האישות ובדברים אלו יכולים הזכרי והנקבי לשרת זה את זו –הזכר מצידו מעניק לנקבה את מטרת החיים והנקבה מעניקה לזכר את טעם החיים. אדגיש,כי חיי אישות ללא אהבה כמוהם כברכה לבטלה. אהבה אינה עניין רומנטי בלבד,היא התנאי העמוק לכך שתהיה בחינה של עבודה רוחנית המובילה להתפתחות זוגית .האהבה היא פתיחת הלב להתמסרות ולנתינה מוחלטת לזולת והיא המפתח להתפתחות אישית להכרת המסגרות ולהרחבת גבולות ה"אני" עד אשר הוא כולל את השניים באחדות אחת.

מוגש בברכה
יצחק אהרון,ראש מרכז "חכמה".

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה