לפגישת ייעוץ
נגישות
  • ניווט מקלדת
  • צבעוניות חד-גוונית
  • צבעוניות הפוך
  • A-A-A
מאמרים

ארבעת הבנים

ליל הסדר מזמן דיון מעמיק בין כל המסובים בסיפור יציאת מצרים מהפן החוויתי -אישי. וארבעה בנים המרכיבים בר"ת את המילה " חרות " - חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול המייצגים צדדים שונים במורכבות נפש האדם. סיפור ההגדה מכיל את ארבעת הבנים שמזמינים להכיר אותם מקרוב, או שמא יש לומר - להכיר אותנו מקרוב. ידוע כי שאלות הן הבסיס לצמיחה. השאלה פותחת אצל השואל את הרצון להתבונן על העולם מזווית אחרת ומתוך כך מניעה אותו לחיפוש ותהיה. בהעדר היכולת לשאול ולחקור נותר האדם במקומו כסלע. אין התחדשות ומלבד ידיעותיו העולם נותר בעיניו סתום. בואו להכיר את ארבעת הבנים.



חכם

בשונה מיתר הבנים, החכם חוזר ומעמיק באותן שאלות למדניות ומחפש לראות את הדברים בעיניים אחרות. אם כן, מהיכן נובעת המוכנות לחזור ולשאול בשנית? החכם יודע כי המציאות מורכבת וברצונו לקבל תשובות והסברים על אופן התנהלות העולם. הציפייה לקבל מענה הולם לשאלות היא אינה בגדר תמימות או אשליה אלא הכרה ברורה במוגבלות הידיעות בשל עומקם של הדברים ואין לראות בחוסר מענה מספק סיבה להתנשאות מעל למשיבים.החכם מסיק כי על אף שהמבוגרים ממנו ובכללם הוריו אינם יודעים הכול אין בכך כדי להעיד על חוסר ידיעותיהם כלל. ככתוב בתהילים : "מכל מלמדי השכלתי" קרי, חכם הוא מי שיודע שהוא לא יודע הכול. הבן החכם נקרא כך לא בזכות תשובותיו אלא דווקא בשל יכולתו לשאול את השאלות הראויות. הוא מתבונן בעיניים סקרניות בעולם שהנסתר בו עולה על הנגלה ומבין כי כל יום מזמן חיפוש ולימוד חדשים. הבן החכם, הוא מי שיודע לשאול את השאלות מחד ולהאזין לתשובות מאידך. הוא אינו פסיבי כמו מי שאינו יודע לשאול, נתפס לדברי ריק כתם או מלגלג ומיוסר כרשע, המפספס אפשרות להתפתחות.  לכן,חכם הוא מי שמסוגל לזהות את השער הנפתח ולהיכנס בו בצעדים בטוחים. שייך לספירת היסוד. ספירה זו מזוהה בקבלה עם דמותו של יוסף הצדיק, דוגמא מובהקת לאח קטן המשגיח על אחיו הגדולים.
רשע
תפקידו של הבן הרשע להקשות וללגלג. הוא מוציא את עצמו מהכלל ולועג לכל מי ששונה ממנו. כל דבר רציני הופך להלצה. הוא אינו מעוניין לשאול שאלה באמת אלא יסתפק בכך שאין לכם תשובה. למען האמת הרשע דומה לחכם אך בשונה ממנו הוא מקצין את עמדותיו ומנסה למחות על כל תשובה שמתקבלת. מעצם האפשרות שהשאלה גדולה מהתשובה עלול האדם להגיע לתהום ולשבר. מיד מתעורר הספק בליבו שמא מישהו הסתיר ממנו ושיקר לו. כל אותם הסברים שעד אתמול נראו בעיניו מספקים נדמים כעת לדברים סתמיים ושטחיים ומי שאוחז בהם מעורר את חמתו. הוא ממאן להקשיב ולקבל ידיעות חדשות מאלה שלימדוהו בעבר הואיל ובעיניו הם לא אמינים יותר. הרשע הוא סיפור טראגי של אדם מיוסר שדעתו אינה נחה לעולם. הוא אמנם שואל שאלות אך לא באמת מחכה לתשובות. בכל אדם מקונן לו רשע קטן שיתפוס כל החמצה וכישלון כדבר שאין לו תיקון.  שייך לספירת הדין שהיא תקיפה ועלולה להוליד מתוכה מעשים שליליים. מזוהה עם יצחק אבינו, כאשר במקרה זה הרשע מסמל את בחינת עשו שביצחק- הבן הרשע שיצא ממנו.
תם
הבן התם נתפס לעיתים קרובות כטיפש וחסר הגיון. אך לאמתו של דבר תם,מלשון תם ונשלם, הוא לא נאיבי אלא שלם עם ידיעותיו המוגבלות ודי לו בכך. הוא אינו מבקש תשובות מוחצות לשאלותיו ויחיה על פי אמות מידה מוסריות ופשוטות שאינן תובעות מענה אינטלקטואלי לשאלותיו. התם יודע לשאול אך מסתפק בתשובות לקוניות העלולות לנבוע הן מרדידות המשיב והן ממגבלות השואל. משכך, התם אינו מתמודד עם הקושיות לעומקן ודוגל באמרה: "מרבה חכמה מרבה מכאוב". מסיבה זו הוא חי בעולם פרטי מסודר ומארגן כראות עיניו ואין לו צורך בשינויים מרחיקי לכת. ידוע כי האדם הוא יצור עצל המחפש לעצמו קיצורי דרך ונמנע מלהשקיע מאמצים. עצלות תתבע מחיר לעתיד ומי שלא יכין עצמו ליום המחר עלול להגיע לצומת משמעותי שבו להפתעתו הוא יצטער על עצלותו. שייך לספירת התפארת, המאזנת בין החסד והגבורה. התם מתגלה כאן כלשון מאזניים בין החכם והרשע ובא לאזן ביניהם .ספירה זו מזוהה עם דמותו של יעקב אבינו, עליו נאמר "ויעקב איש תם יֹשב אהלים", בראשית כה, כז).
שאינו יודע לשאול
את המקום האחרון מבין ארבעת הבנים תופס דווקא מי שאינו יודע לשאול, ולא הרשע, ללמדך ש"בורות" ו"עם ארצות" הינן גרועות מן הכול. חוסר נקיטת עמדה ויחס הם התייחסות מבחירה ומי שאינו יודע לשאול מגלה חוסר אכפתיות, עצלות ואדישות הן כלפי הסובבים אותו והן כלפי העולם. הוא לא מעורר מחשבתו ולכן מקבל מענה רדוד ההולם את מצבו. אדישות עלולה להתפרש כחוסר עניין ולהוליד מתוכה כעס ודחייה משום כך יש הרואים בה ניצנים של רשעות. בחיי היום יום אנו נתקלים באנשים אדישים סבינו ולעיתים אנו מגלים אדישות כלפי מי שנזקק לנו ביותר. אדישות כלפי הזולת עלולה לגרום לקרע ביחסים ואם לא נהיה קשובים,ערניים ואכפתיים למצוקת האחר והשונה לא נבנה עולם טוב יותר. שייך לספירת הנצח. ספירת הנצח מבטאת בטחון פעיל ויכולת לנצח. במצבה השלילי הופכת לזחיחות ולתחושת בטחון עצמי מופרז. הרגשה שאנו יודעים הכול עלולה לגבות מאיתנו מחיר כואב האמת היא, שבכל אחד ואחת מאיתנו חיים ארבעת הבנים. במרוצת החיים כולנו מחפשים משמעות ותוכן, חוקרים ושואלים כמו 'החכם'. לעתים אנו רואים בחיים בדיחה, מזלזלים ומורדים, כמו 'הרשע'. פעמים זקוקים לאירוע מטלטל שיעורר אותנו, כמו למשמע מצוקת הזולת וסבלו ,דבר שבא לגרום לנו לחשוב ולהשתנות כמו "התם", ולעיתים אנו מהלכים בין ההמון בעיניים מכוסות בצעיף של אדישות כמו "שאינו יודע לשאול".

מוגש בברכה

יצחק אהרון,איש קבלה ראש מרכז "חכמה" 

חזרה למאמריםצרו קשרגרסת הדפסה